מ-ז-ל!!!
אמא שלי ראתה אותי עולה על המשקל והיא ראתה שאני שוקלת 60 והיא ממש נבהלה ( יותר ממני!! ) אז הלכנו לרופאה לבדוק אותי והיא אמרה שבגלל שאני עושה הרבה ספורט ( ואני באמת עושה הרבה ספורט, רק לא בבצפר =] ) ובגלל שעכשיו היה רמאדן אז אני שוקלת מעט מידי וכשאמרתי לה ששקלתי מעט מידי תמיד היא קצת נבהלה אז היא חשבה רגע ואמרה לי שהכל בסדר איתי ובגלל שלערבים יש צום ממש ארוך וכנראה שאני אוכלת בריא וגם עושה הרבה ספורט וזאת הבעיה היחידה שלי והיא אפילו לא בעיה..
היום היה לנו שעה בצפר משמונה עד תשע...
וכולם ראו את איסמעיל מנשק אותי...
חלמותי התגשמו!!
איסמעיל חשף את אהבתינו.. =]
חיים יפיפיפיפיפיפיפיפיפיפיהיפים!!! כפול 67!!!
כל הבנות כזה מסתכלות עלי ועל איסמעיל הולכים יד ביד ולצערי בשיעור היינו צריכים להיפרד.. :(
מירית ( הילדה החדשה שהחליטה לדבר איתי ) יושבת לידי במדעים, אז בתכתבנו בפתקים כל השיעור. להלן השיחה:
"אווו... הופה ראשה... מי זה? הוא ממש חתיך.. " היא לא טועה.
"חבר שלי... נכון שהוא מושלם?!"
"ראשה, הלוואי עלי. "
"רגע, את מודעת לכך שהוא ערבי, נכון?"
"יאפ. זה צריך להפריע לי?"
"נמ.. לא?"
"גם את ערביה, אז..?"
"לא, פשוט את הראשונה שמדברת איתי מהרגע שהגעתי לבצפר המעפן הזה.. "
"למה?"
"אהמ!! אהמ!! גזענות! שמעת על דבר כזה?!"
"אהה.."
"אללה, מירית בחיי, לפעמים את כל כך סתומה."
"אני יודעת."
"זאת לא מחמאה"
"אני יודעת."
פזלתי אליה והרמתי את האף כמו חזיר . היא החזירה לי באותה צורה.
"ממתי את מכירה אותו?"
"אממ.. בערך מגיל חמש.. "
"מהה?!?!?"
"יאפ."
"וכמה זמן אתם ביחד?"
"אממ.. בערך שלוש שנים."
"ראשה, יש לך מזל."
"לא."
"כן."
"לא"
אבל בדיוק אז הגסטאפו ( המורה למדעים כמובן ), תפסה אותנו ושלחה אותנו למנהלת.
המנהלת שלנו, היא בערך היצור הכי שמן עלי האדמות. היא כל כך שמנה, שיש לה בערך חמישים סנטרים.
היא כל כך התעצבנה שהיא ממש רעדה..
קיבלנו שבוע ריתוק מאחרי השביתה!!
על פתק בשיעור!!
איזה עולם אכזר.
טוב נו =]
אני אחיה עם זה כי החיים יפים.
שמעתי בנות מדברות על איסמעיל לפני שהתחיל השיעור...
הן אמרו שזה ממש מעצבן אותן שאנחנו ביחד וכולי וכולי. לצערי הרב, חן הייתה אחת מהן. משמעות הדבר - הן יעשו הכל כדי לסכסך בינינו. איסמעיל גם שמע את זה. זה ממש עלה לו על העצבים.
בסוף הלימודים חן והחבר שלה התמזמזו כל כך שזה היה פשוט דוחה! זה לא כמו אני ואיסמעיל, שזה נשיקה קטנה. זה ממש צרפתית והכל! זה היה פשוט דוחה!
אבל אז המנהלת תפסה אותם :)
נכון שזה אכזרי מצדי, אבל אני לא יכולה להתאפק.
בקיצור, כל הבנות שלחו מבטים כועסים אלי ואל איסמעיל. זה היה ממש מרגיז. אבל גם מספק.
מירית סיפרה לי שהן עשו " אסיפה " בשירותים ודיברו על איך לסכסך ביני לבין איסמעיל. כואב להן לראות שאני שמחה. טוב, אם להן כואב מזה שאני שמחה, אני מתכננת להיות שמחה כל הזמן =]
מירית סיפרה לי נתנתה לי פתק שכתבו בנות בכיתה י'. היא מצאה אותו על הרצפה. יש בו גם קצת רכילות.. יאמי יאמי.. זה מה שכתוב בו, בערך, כי חלק ממנו מחוק =\ :
"ראשה הערביה הזאתי הגיע היום עם חבר שלה.."
"כן!! אני יודעת... שיואו מה הוא עושה איתה?"
" באמת.. הוא הרבה יותר מידי חמוד בשבילה... שמעתי ש|פה יש חלק מחוק|"
"ואללה?"
"אהא"
"צריך לסכסך...."
"ברור, כיאילו, הוא לא שווה אותה מאמי.. היא כל כך |מחוק ומזל שמחוק כי הייתי יכולה בטח ממש להעלב.. |"
"שיואו מאמי, את לא מאמינה. ליעדוש יוצאת עם|מחוק|"
"כאילו דה..... כל הבצפר ידעו שזה יקרה.."
"שירלב ואלי יוצאים היום... אנחנו נהיה שם לא חיים שלי?"
" ברור נשמה שלי! חייבים.."
הן כל כך פרחות שזה זוועה. כמובן שהן כתבו בורוד זעוותי ודוחה שכזה.
כמובן שהיה כפל אותיות מוגזם וכולי וכולי ומשאיות של סימני קריאה וזה.. למה הן עד כדי כך שונאות אותי שהן רוצות לסכסך ביני ובין איסמעיל? למה רק בגלל שהוא חתיך הורס ומושלם ומדהים וחמוד ומהמם לא שונאים אותו כי הוא ערבי? אולי זה בגלל שהוא חתיך הורס ומושלם ומדהים וחמוד ומהמם...
אולי אני אשנה את המצב לטובתי =]
חן יצאה בוכה מהחדר של המנהלת. אושר גדול! אושר גדול!
בהחלט יכול להיות שתחשבו שאני ממש אכזרית, אבל תאמינו לי, יש לי ת'סיבה הכי טובה בעולם. היא תמיד הייתה כל כך דוחה אלי.
היא סיפרה ל"חברות" השפוטות שלה שהמנהלת התקשרה להורים שלה והם יהרגו אותה ובלה בלה בלה...
אולי אם היא לא הייתה כל כך פרחה, זה לא היה קורה.
מזל שלהורים שלי לא אכפת =]
כי הם יודעים שאני ואיסמעיל אוהבים אחד את השני ועושים רק מה שטוב לנו =]
http://www.youtube.com/watch?v=voSCw9SU0-8&mode=related&search
זה השיר שהכי מתאים למצב שלי בכיתה עכשיו! אבל הא והא להם!! לא אכפת לי!!!
סיימתי לחפור חפירה ארוכה במיוחד היום. לקחת לי מלא זמן לכתוב את הפוסט הזה, אז תעריכו את זה!
כאן נסגר הפוסט ה-20 של הבלוג.
ו577 כניסות.
אוהבת את כולכם,
ראשהX3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
