אני רוצה לראות את העולם באופטימיות .
לדעת שבחיים יש יותר משחור ולבן ,
יש גם צבעים אחרים.
אני רוצה לדעת שמה שלא יקרה או יקרה יהיה טוב , יהיה בסדר .
אתם יכולים להבטיח
לי את זה ?
אתם לא . כי זה לא ככה . בחיים הכול יכול לקרות ,
להשתנות . כלום לא יהיה כאן לנצח.
בסוף , מהחיים אנחנו לא יוצאים חיים .
אני רוצה לחלום על מקום יותר טוב , אני לא רוצה להתעורר.
אני רוצה לא להיות לבד יותר ,
למה אני מרגישה כל כך לבד ?
אני רווצה שתגידו לי שהכול יהיה בסדר , אפילו אם לא . תגידו את זה!! .
אני רוצה להאמין שחלומות מתגשמים , שיבואו ימים טובים , אבל לא .
אני לא יכולה .
למה ?
אני רוצה לראות את העולם בשלל הצבעים שלו ,
אני לא רוצה לפספס דברים חשובים בגלל
שבאותו יום כעסתי על מה שהוא עשה לי.
למה אני לא יכולה פשוט לחיות עם מה שיש לי ? טוב לי ... אני חושבת...
אני לא רוצה . אני רוצה לחלום ולא לקום מהחלום שלי ,
לחיות שם , מקום שבו הכול קורה כפי שרציתי.
אבל החיים לא ככה . אם הייתי חיה שם הייתי מתה משיעמום.
חוץ מזה , אם אני לא חולמת , אז אין לי תקווה לעתיד טוב יותר ... נכון?
אז למה אני מרגישה כל כך רע עם זה ?
למה אני מרגישה שאני מפספסת משהו ?
למה יש משהו שאני לא רואה , ששם כל הזמן .? מהזה ?
אני רוצה לדעת.
נמאס לי להיות הילדה הטובה.
הילדה התמימה .
שכל אחד יכול לפגוע בה.
אל תתנשא עלי.
אתה לא יותר טוב , אל תחשוב על זה אפילו.
חושב שאתה הכי טוב
אז זהו שלא .
גמאני כאן .
גמאני יכולה .
אז תפסיק כבר.