מטעויות לומדים
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי יושבת סתם כך וחושבת
חושבת על עצמי, על משפחתי, על חבריי ועל חיי
אני לא מרוצה מהם,
ורוצה לשנות, לעשות, לנסות, ואפילו לטעות
כי מטעויות לומדים, כך המבוגרים אומרים
מטעויות לומדים...
האם המבוגרים צודקים?
האם זה טוב לטעות?
האם מטעויות לומדים?
האם כדאי לנסות, ואולי גם לטעות או שפשוט לוותר?
מראש לשאלה הזאת יש רק תשובה אחת,
שקופצת לי ישר לראש
אני חייבת לעשות, לשנות, לנסות, ואפילו לטעות
כי מטעויות לומדים, כך המבוגרים אומרים...
מטעויות לומדים..
אני יושבת ובוהה בעולם,
במבט מזוגג ולא ממוקד
לא מסתכלת על משהו מסוים..
שתי דמעות עגולות וגדולות
מנצנצות לי מזוית העיניים,
מה הן מסמלות? מה הן רוצות להגיד?
אני רוצה לשנות, לעשות, לנסות, ואפילו לטעות
כי מטעויות לומדים, כך המבוגרים אומרים...
מטעויות לומדים...
אני לא מאושרת אך רוצה להיות.!
ואני אשנה, אעשה, אנסה, ואולי גם. אטעה
אבל זה בסדר כי-
מטעויות לומדים...