.Love is gone.

 באמת שלא מסוגלת יותר.

כן.היא הייתה הכל בשבילי.

עשיתי הכל בשבילה,

שיקרתי,איכזבתי,ברחתי,הברזתי,איישתי.

הכל.

וכן.זה מה שקיבלתי ממנה.

חשבתי שזה יעבור, זה עבר.

אבל לא באמת. הכל ממשיך להיות רקוב מבפנים.

אני יודעת שהיא הייתה רוצה שנחזור להיות כמו פעם.

החברות הכי טובות,הכי חשובות אחת לשניה,

אני לצידה בכל מצב, והיא לצידי  תמיד.

אני לא שכחתי כלום.

השיחות,השמחה,הבכי,העצב,הנסיעה בדרך אליה.

הכל.

יש הרבה דברים שמונעים ממנה לחזור לזה.

גם לי יש..אני לא יודעת אם אני

מסוגלת לעזוב את כל זה.

ופשוט להתחיל הכל מהתחלה,נקי חדש.

בלי עבר, בלי כל מה שהיה.

היא לא רוצה לחזור לזה.

פגעתי בה, בי פגעו יותר.

איכזבתי אותה, אותי איכזבו יותר.

היא מפחדת שכל זה יחזור לה.

אני מפחדת יותר שזה יחזור לי אצל אנשים אחרים.

קשה לי כבר לבטא אהבה.. 

נפגעתי מכ"כ הרבה אנשים שאהבתי.

כי הרי, לאנשים שאנחנו אוהבים יש את הכוח לפגוע בנו.

ועכשיו קשה לי להביע אהבה לאנשים אחרים,

שכנראה שכן אוהבים אותי,בגלל צלקות.

וזה לא מגיע להם.

זה לא מגיע לי.

נכן,איבדתי את האהבה היחידה שהייתה אצלי.

עמיאל.איבדתי אותך..אצלי.

ואני לא רוצה שתמשיך אם מה שאתה עושה,

אני לא רוצה שאנשים אחרים יאבדו אותך,

בגלל מה שאתה גורם לעצמך.

ואחרי הכל, אחרי שנה שלמה.ויותר.

חשבתי שאני יוכל להמשיך לסמוך על אנשים אחרים.

נכון.ניקשרתי אליה, אבל זה לא היה אפשרי.

היא הייתה קשורה לבנאדם אחר.

אח שלי .

היא אמרה שהייתי הכי חשובה לה בעולם.

ותמיד עשתה הכל בשבילי.

"נלחמנו" כדי שנדבר.

הבעיה הייתה אצלו, תמיד אמר לי.

שהיא אומרת שאני חשובה לה, כי השאירו לי חור בלב.

ורצתה להראות לי, שעדיין..יש מישהו שאוהב אותי.

עד שיכלנו לדבר,ולהיות אחת לצד השניה..

זהו. עכשיו זה כבר ממנה,

איבדתי..שוב

את מי שהיה חשוב לי,

אני לא יכולה להמשיך לאבד אנשים שחשובים לי.

אני מפחדת שזה יבוא לדברים אחרים,

לאבד אנשים אחרים בצורות שונות,

משפחה,חברים,חברות.

מה אני יכולה לעשות לעצמי שזה לא יחזור שוב?