Love Is The Answer

לאחרונה מרגישה כל כך קטנה ומטומטמת.

חסרת משמעות.

לא מצליחה למצוא את הדברים החשובים באמת.

לא מצליחה לשמוח באמת.

לא מצליחה להנות מהרגע.

לא מצליחה לראות את עצמי.

חשבתי שאני מתמודדת עם דברים,

אבל אולי אני מתעלמת מהכל.

עכשיו כשאני חושבת על זה תמיד עשיתי את זה.

תמיד אמרתי לעצמי שהכי טוב להתמודד עם דברים מפגרים זה להתעלם מהם.

אז אני מתעלמת

ומתעלמת.

ונראה לי שזה יוצא במקומות אחרים, שזה לא אמור לצאת.

נמאס לי לא לסמוך על אנשים,

נמאס לי לשפוט את כולם קשה,

נמאס לי להרחיק את כולם ממני,

אני כן רוצה מישהו קרוב,

אני רוצה מישהו מבין,

מישהו אוהב,

שיעזור לי להרגיש שוב.

נמאס לי להיות אטומה,

לא רוצה להיות קרח,

דיי,

אני רוצה לאהוב.