" גברת מנהלת...
בבקשה אל תעיפי אותי מבית הספר לקיבינימט, אין לי מה לעשות שם..
נכון שמפסח הבטחתי שאבוא יותר, ובאתי רק אולי בקושי 4 ימים, אבל אם תוציאי אותי מבית סיפרך, לא יהיה לי עתיד.. או כמו שכולם מעדיפים להגיד- "הלך עלי" או "העתיד שלי אבוד".. מה שתעדיפי...
אז אנא ממך, העתיד שלי תלוי בך.
נכון שלא תהיה לי תעודת בגרות מלאה, אבל היי! אני אסתפק בשנאה כלפייך שתכיל אותי למשך שארית חיי...
תודה לך גברת מנהלת. תודה שהרסת את עתידי.
אמרת היום בבוקר שהבטחתי המון הבטחות ולא קיימתי אף אחת מהן, שאין לך בי אמון יותר... ואפילו לרגע לא חשבת שאין ביכולתי לקיים את הבטחות אלה ללא עזרתך, שכידוע- לא ניתנה לי.
תודה לך גברת מנהלת, על שהרסת את עתידי.
אבל תחשבי לרגע, אם תוציאי אותי מבית סיפרך- איך תמלאי את זמנך הפנוי אם לא בשיחות איתי?
אל דאגה! מצאתי פיתרון נהדר בשבילך!
למכתב זה אצרף לך לוח קליעה למטה עם פרצופי, אשר יהיה לרשותך 24 שעות ביממה, כאשר תרצי להוציא את זעמך עלי, לא אהיה חסרה לך.
תודה לך גברת מנהלת, על שהפכת לאישה השניה שאני הכי שונאת בעולם
ותהיי בטוחה גברת מנהלת, שהשנאה הזאת מאוד גדולה.
תודה לך גברת מנהלת על שקראת את מכתבי אליך.."
באתי היום לבית הספר, לא איחרתי, ובאתי מלאת אנרגיות להתחיל ולפתוח דף חדש.
כשבאתי המורה שלי חיכתה לי בחדר שלה, והתחילה איתי עוד שיחה...
המורה- "אני לא יכולה להרשות לך ללמוד איתנו היום, בשביל לבוא איתנו ליום הלימודים תצטרכי אישור מהמנהלת"
אני- "אבל חיפשתי אותה בבוקר, היא בכלל לא באה היום"
המורה- "נכון!! (מלווה בחיוך שטני)"
אני- "אוקי, ביי (מלווה בדמעות מלוחות)"
בוקר טוב ישרא.
סייברית
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
