לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המזבלה


שוש?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מישהו חדש


כי שרמוטות אף פעם לא מתות, רק מזדקנות כל הזמן...

 

בלה

 

מחר על הבוקר צו ראשון..

לכו תדעו איך יהיה, מה יהיה, אני מקווה שאני לא אשכח ללכת לשם גם הפעם.. אין לי כוח שיבואו כמה חיילים לגרור אותי מהבית לשם... למרות שהמחשבה על זה לא רעה בכלל אם תשאלו אותי.

בא לי שיגמר כבר ה"חופש הגדול" הסיוטי הזה..

טוב הוא לא באמת כזה נורא, סתם אין לי כוח ללמוד ולעשות בגרות בהסטוריה, ושוב לא לעבור. כי הרי זה שקוף שאין מצב שיתנו לי מגן שעובר את ה30, גם הפעם.

איך אמרו חכמים? ההיסטוריה חוזרת על עצמה. (מי כמוני יודעת, למדתי את היחידה הראשונה כבר 3 פעמים ועדיין לא מצליחה לעבור את ה50)

ת'אמת שהציונים לא כאלה חשובים, כל עוד אני הולכת לשם יום יום... זה לא באמת משנה להם הציונים, ובינינו, גם לי לא.

שלא תגידו במקרה שהראש שלי לא בלימודים, וכל היום אני רק מתעסקת בבנים, כי זה לא מדוייק, אני מחלקת את הזמן שלי שווה בשווה גם עם המחשב. שליש יום (הבוקר בעיקר) הולך על אמסמסים, השלישי השני על חברות\חברים (אחר הצהריים כמובן), ובערב אני מסתגרת בחדר ( סתם כי אין לי כוח לקריזות של אמא)

וגם לא מצליחה לקבוע דייט נורמלי כי אני "עסוקה" מדי.

איך אני רואה שאת שנת הלימודים החדשה אני פותחת בהברזה מהבית ספר לטובת איזה מישהו שמחכה לי בקניון הקרוב

 

משעמם לי

כבר כמעט שבוע לא דיברתי עם אף אחד נורמלי... אני מתחילה להדבק מהחברות שלי בבת ימיות שלהן... זה לא בריא לי.

בקצב הזה אני עוד אהיה אחת מהן... סתם.

אני אוהבת אותן, באמת נו.

 

וואי כבר איזה חודשיים לא הייתי בים..

ואולי זה דווקא טוב, ראיתי את חברות שלי חוזרות משם כשהן נראות כמו גמבה ממולאת.  חיחי

 

טוב הגיע הזמן לישון... שחס וחלילה לא יצא שאני ישנה פחות מ893724624346856.9084587 שעות... אחרת אני אהיה עייפה.

האמת שאני גם גמורה מעייפות... לא יודעת למה אבל הבית ספר ממש מעייף אותי..

טוב נו.. ניחה.

 

לילה טוב לכם..

 

סייברית

נכתב על ידי , 20/7/2008 22:46   בקטגוריות אוכלת קש, אמא, אני נגד עצמי, בא לי, בלאט, אין לי על מה לכתוב..., היסטוריה, העבר, העתיד, חיילים, לא יודעת, ים, מוזר לי, משעמם, ממחר בבוקר, קרקרים, רגשות, רוצה, אופטימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אה סליחה, מה השעה?


אז מה? יום חדש בפתח...

ואיתו מיליון שאלות חדשות...

 

איך אני אקום היום?

מתי אני אקום?

מה ארגיש כשאקום?

 

איך אני אשרוד את היום?

האם ארדם שוב על השולחן בבית הספר?

האם המורה תכעס?

ואיך אסביר לה שלא ישנתי כל הלילה בגלל שפאקינג לא נרדמתי!!!

 

בא לי למות, אני לא יודעת איך אני אעביר את היום. ועוד יש לי עבודה היום. הביאו ציעוד חדש למטבח, בעל הבית ישתגע! (וגם אני) חחחח

 

*Sean Kingston - I Can Feel It*

 

מצאתי סוף סוף שירים חדשים שלשום...

ונמאס לי מהם אתמול.

אני משהו מיוחד.. מצאתי שירים כל כך יפים, וחרשתי על האמ אמא שלהם, ואחרי יום(!) כבר נמאס לי מהם.. זה דבר בלתי נסבל! הרי אני רוצה לשמוע את השיר, אבל האוזניים שלי דוחות אותו!

 

נו בטח עכשיו שון יהיה פה בלופים עד 11 בבוקר...ואז אני אחליף לרמיקסים אחרים שלו :P

 

בזמן האחרון התחלתי לחשוב שוב על האקס, למרות שיש לי מישהו אחר, שאני מטורפת לו על הצורה, עדיין...

ראיתי אותו היום בתחנה עם החבר החמור שלו... שניהם נהייו חתיכים..

כמעט ולא דיברנו, הוא אפילו לא התסכל לי בעיינים כשהוא דיבר איתי, איזה פחדן...

וגם כן החבר המניאק שלו לא נתן לי לדבר איתו בשקט...

הוא שונא אותי החבר שלו, כי הוא יודע שאם אני אדבר עם יוני אז נחזור להיות בקשר ואז יוני לא ידבר איתו כמעט, כל כך קנאי, כל כך אגואיסט! (כן גם אני חשבתי על האופציה שהחבר שלו גיי)

הוא כבר לא מרגיש אלי כלום... נראה לי...  אני מתגעגעת אליו.

אף אחד לא דמה לו אפילו. והכרתי המון אנשים... אף אחד לא התקרב אליו אפילו...

 

איך זה שכבר שנתיים זה ככה? מאז יוני לא הרגשתי שום דבר אפילו שדומה למה שהרגשתי כשהייתי איתו.

מה שיש לי עכשיו זאת אהבה, אבל זאת לא אותה הרגשה כמו שהייתה לי עם יוני...

אולי זה בגלל שהשתניתי?

אולי זה בגלל שזאת אהבה אחרת?

אולי גם זה לא אותו הדבר, אבל זה רגש.

כשאני מרגישה כעס, בכל פעם שאני כועסת זה אותו הכעס, אז למה זה לא ככה עם אהבה?

 

מתגעגעת לדברים ישנים.

אם רק הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן...

הייתי הולכת לתקופה עם יוני. (נו ברור!!)

סתם.. לא רק בגללו.. גם בגלל האנשים, החברים שלי...

כשעברתי בית ספר לפני שנתיים למדתי דבר חשוב- איך ליצור חברים.

לפני שעברתי הייתי בנאדם אחר.. גם מבחינה חיצונית, תמיד עם שיער אסוף, אף פעם לא לומדת למבחנים, מוציאה 60 בהכל גם בלי ללמוד.

ואפילו לא חברה אחת טובה.

 

ועכשיו-

הכל 80-90

והמראה החיצוני? אותו הדבר רק בלי הקוקו :)

 

איך יוני בכלל רצה אותי פעם? איך הוא היה איתי?

 

 

איך זה תמיד כשנפרדים ממישהו הוא מתחיל להיות חתיך?!

זה ממש לא פייר...

החיימשלי בחיים לא יעשה לי את זה!

 

"...יש דברים שאני לא יכול לחשוף ,יש דברים שאולי מעולם לא הבנתי, נפתחים בפני..."

 

סייברית, פותחת עיניים אחריי לילה ארוך

נכתב על ידי , 10/3/2008 06:30   בקטגוריות אהבה, אוכלת קש, אני נגד עצמי, בא לי קפה, בוקר טוב ישרא, בא לי, בלאט, אין לי על מה לכתוב..., העתיד, חיילים, ים, לא יודעת, מוזיקה, מוזר לי, מעצבן, רוצה, רוצה אותו, רוצה אותי, רוצה אותו, שירים שזימזמתי לאחרונה, שטויות של 4 וחצי בבוקר, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 34

MSN: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , האופטימיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסייברית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סייברית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)