הינה 'סוףסוף' התעורר בי פחד

שבת בבוקר

התעוררתי מוקדם וחשבתי מחשבות

חשבתי על היומולדת של אלדד ואיפה אני אמצא קיוסק שמוכר בלוני הליום

ופתאום נפל לי האסימון שיש סיכוי שאלדד יקבל צו 8

וזהו. ולא רוצה. לא רוצה. עד שהוא יוכל לישון אצלי ועד שיהיה לנו סופ"ש שלם ביחד הוא יהיה במילואים? לא לא רוצהה

זה שטחי וזה אנוכי ברמות אבל כן זה מה שמפחיד ומדאיג אותי

אני גם דואגת לחיילים שלנו ופוחדת שנכנס לעזה רגלית כי זה הדבר שהכי מסכן אותם וזה נורא והמחשבה על זה מטרידה ומפחידה.

אני לא מפחדת שיפול פה טיל, והאזעקות האלה לא מפריעות לי בשום צורה

אז אמרתי לעצמי שאני אפסיק לתכנן ואחשוב על התכנונים כמה שפחות כדיי לא לפתוח עין הרע

ואולי הפוסט הזה יפתח עין הרע

לא יודעת כבר

אבל אני רוצה שההורים שלי יסעו לים המלח בסוף שבוע הבא ושאני ואלדד נישן יחד אחרי חצי שנה שזה לא קרה

דד שלי

הוא לא מוכן אפילו לדבר על מילואים אם אני מעלה את זה הוא מתעצבן ואני מכבדת אותו.