הרוחות נרגעו
חזרו הימים השוממים בבית
אני כנראה צריכה לחזור לחפש עבודה
אין לי חשק
אני מרגישה מובטלת שלא לוקחת את עצמה בידיים
למי יש כוח בשיא החום הזה ללכת להתרוצץ בין עסקים
בכל מקום יש חסרון ואין לי כוח לחסרונות האלה
אלדד נשאר בדירה שלו, חותם על החוזה מחדש, מחפש עוד שני שותפים שיגורו איתו, הוא מצא אחד בנתיים.
אני הרבה חושבת שחבל לי שאני לא במקום הזה של לעבור לגור איתו בדירת חדר ולגמור את הסיפור
וחשבתי מה יהיה בעוד שנה שיגמר לו החוזה שוב
אני כבר לא אהיה בצבא
מה אז יהיה
רק רוצה להגיד לעצמי להגיד לאלדד בעוד שנה שהוא הבטיח לעצמו שהוא לא יעשה שוב את הטעות הזו ושזאת הפעם האחרונה שהוא חותם בדירה הזו עם הבעל דירה הממזר הזה.
שיתפתי את אלדד ברגשות שלי. הוא אומר שאין מה לדאוג
מאיה, עוד אחת מהסמבציות בחמל שבהתחלה לא חיבבתי אבל עכשיו אני מרגישה קרובה אלייה במיוחד ואני גם יודעת שזה יעבור כי זה תמיד עובר כי זה תמיד ככה שאני מוצאת מישהי חמודה ואז הכל סתם מתהפך
היא אמרה שזה טוב שאמנם אנחנו כבר שנתיים וחמישה חודשים ביחד וזה הרבה זמן אבל הקצב שלנו איטי ובגלל זה זה בסדר. כי אני אמרתי לה שאני חושבת על זה יש אנשים שמתחתנים כבר אחרי שנה וחצי שנתיים והיא אמרה בסדר אבל אתם עוד בשלבים בראשונים של הקשר כי הכל הולך לאט יותר כי את צעירה.
אני דואגת לאלדד אני רוצה שהוא ימצא כבר את הייעוד שלו בחיים. אני לא מדברת איתו על זה יותר מידיי כי אני יודעת שהוא שונא לדבר על זה.
לפני שבוע היינו בגולן היה מיוחד, גם ביקרנו את סבתא שלו אחרי שנתיים בערך שהוא לא ראה אותה. היא סבתא מרוקאית מקסימה.

וואלה מחרתיים יש לבלוג הזה 7 שנים
איזה יופי
זה מקסים
מזל טוב (: