אוקי. אמממ....... חח.
(התחלה מצויינת לפוסט, תמיד אמרתי.)
באתי לאלדד אתמול ב7וחצי. ישבנו על המיטה. אלדד הסתכל עליי ואמר :"אני מצטער". על מה? "על זה שהתפרצתי וזה לא היה מגיע לך, על זה שהתהפכתי ככה, על זה שאמרתי שאת לא מספיק בוגרת (על זה אני הכי מצטער יותר מהכל), אני בחיים לא אתן לך ללכת, אני אוהב אותך". הוא דיבר ודיבר והתנצל המון. אני הסתכלתי עליו ושתקתי הוא אמר שאם אני עדיין לא סולחת אז הוא רוצה לתת לי זמן והוא מחכה לי עד שאני אחליט.
שתקתי ובכיתי. אמרתי לו שיבטיח שהוא זוכר את כל מה שהוא חפר עליו עכשיו. הוא אמר שהוא זוכר ושאם לא אז אני אזכיר לו והוא יאמין לי.
הוא אמר שאם זה יקרה עוד פעם ההתהפכות הזו כל מה שהוא מבקש ממני זה פשוט לחבק אותו והוא ינחת לקרקע בחזרה.
אז אמרתי לו שאני שונאת אותו על מה שהוא גרם לי להרגיש בימים האחרונים ושזה לא פייר. והסכמתי להשאר כי כנראה שזה לא הזמן שלנו.
הוא אמר שאם לא הייתי מסכימה אז הוא היה רודף אחרי עד שהוא יהיה בטוח שהוא גמור אצלי.
אני טיפה מרגישה כמו בחורה מטומטמת שלא רואה בעיניים. אבל טוב לי איתו. נעים לי איתו, אני מרגישה שאנחנו שלמים ביחד. וזהו.
הוא באמת מרגיש אידיוט אחרי כל זה.

