למה אני בוכה ודרמטית והוא פשוט אומר ואומר ומדבר (כנראה שלו יש כושר דיבור מוצלח ולי כושר מחשבתי מוצלח)

זה הכי קרוב שהיה לנו לפרידה אי פעם.

זה מדהים אותי שבגלל דבר שטותי כמו כדורגל הגענו למצב הזה. אני לא צריכה לחשוב על זה בצורה כזו וגם אולי זה היה צריך להגיע הדבר השטותי הזה שיראה לנו אחד את השנייה לא בשגרה.

אלדד דיבר על ציפיות זה מזו. אני מצפה ממנו שיתעלה על עצמו. למה אני מצפה ממנו בעצם? כל הזמן הוא מביא אותי למקום שבוא אני רואה את עצמי כנסיכה שרוצה שיסרקו לה את השיער כל היום ולא יכולה להתאמץ קצת לצאת מהבועה המושלמת שלה.

אלדד מצפה ממני שאני אתנהג כמו בחורה בת 26 שחותרת למערכת יחסים אינטנסיבית שדבוקה אליו כל עוד שניהם לא בעבודה וכל עוד לשניהם אין מחויבויות קודמות. זה לא מרגיש לי נכון וטבעי בכלל, אני לא במקום הזה.

אני באה ממקום שחברים שלך לא מעניינים אותי וכל המסביב בחייך בתל אביב לא מעניין אותי, כי תכלס לא קוסם לי לשבת עם השותף שלך וחברה שלו בסלון הם לא מעניינים אותי ואין לי קליק איתם בשיט. עם יוגב ועם אורי לדוגמא זה אחרת.

אני לא מסכימה עם המשפט שאלדד אמר שמיצינו זה את זו. אני לא מיציתי אותו. הוא בנאדם נהדר בעיניי שטוב לי וכיף לי לשהות בחברתו, כשיש את ההרגשה הזו אין מה למצות, כמו שמעולם לא מיציתי את הדר כי יש בינינו חיבור טוב.

בא לי לקחת ממנו הפסקה של שלוש ארבע שנים ואז לחזור כשאנחנו כבר בראש אחר.

אני יודעת לשחרר אותו אני לא מפחדת מפרידה כי אם יש לנו סיבה מספיק טובה להפרד אז אין מה לחשוב על זה יותר מידיי. האם יש לנו סיבה מספיק טובה לפרידה? בעיניי סיבה מספיק טובה לפרידה היא בעיה במערכת היחסים שאין לה פתרון. מה הבעיה אצלנו והאם אין לה פתרון?

לדעתי זה ילדותי שאלדד אומר שאם הוא יוותר על המשחק אז הוא יחשוב עליו כל הזמן עד לא מזמן הבנתי את זה ולא רציתי להיות במקום הזה אבל למעשה זה רק משדר לי מהו סדר העדיפיות האמיתי שלו- אז אלדד יגיד:"אפשר לשלב!" אבל כשאני יושבת ורואה כדורגל אני מרגישה כמו עציץ. אלדד אוהב נשים שהן עציץ: שמכבסות לו, שמבשלות לו, שמסדרות לו. הוא רוצה להיות מלך ואת תהיי עציץ אבל אני מלכה וכנראה שמלך ומלכה לא הולכים ביחד.

אני שונאת את העובדה שהוא חושב שהוא פוגע בי. אתה לא פוגע בי צא מהסרט שאתה חי בו. אתה פשוט מעמיד אותי במצב שלא נעים לי להיות בו, שאני כמו מחכה שתועיל בטובך לפנות לי זמן בין כל המשחקים הללו. ואל תסמס לי :'אבל תבואי ב9' זו הודעה תמימה לכאורה אבל אל תברח מזה, זו הודעה שבמילים אחרות אומרת 'אבל אם את רוצה את יכולה לבוא ב9, את. תבואי. , לי זה לא משנה ולך זה כן לכן את תזיזי את עצמך ותבואי ב9 מתי שאני יכול.'

כשאני אומרת לך דברים שיושבים לי על הלב אני מקווה שתקח את זה לתשומת ליבך ותחשוב עליהם ותחשוב על ההתנהגות שלך ועל הכל ותפסיק להגיד לי "אני לא יודע מה להגיד לך על זה" פאקינג הבת זוג שלך משתפת אותך ברגשות שלה ואתה יודע כמה זה קשה לה ואתה בורח מזה ואומר שאין לך מה להגיד. אז תנתק, תחשוב על זה, תבין ואז תראה שיש לך מה להגיד, אולי אפילו במקרה משהו שהיא תשמח לשמוע.