הכי טוב ככה :)

לפני הפרק רק שתדעו שאם אני לא כותבת זה לא כי נאי לא רוצה זה כי אני לא בבית ואין לי זמן לזה....

אני כותבת בדר"כ כל יום לא בטוח יש ימים שאני לא יכתוב .....

- - -

חזרתי הביתה הנחתי את התיק ,
הלכתי למיטה ושמתי דיכאון על פול ווליום
היתיי צריכה את זה ,הגיע כבר ערב.
ההורים שלי חזרו הביתה והתחילו לצעוק עליי שהמורה התקשרה ואמרה שאני לא מתפקדת בזמן האחרון
שהראש שלי בעננים ....

אבא :  " מהה זההההההההה צריך להיות ? המורה מתקשרת ? איזה בושותתתתתת את עושה למשפחה בושות !" הוא צרח
אני :" ממ..הה בושות ? מהההה ? " 
אבא(דרור) : " אין אינטרנטט ולאא מחשבב עד שתתחילי להתנהג כמו בן אדם "
אני : " אז אין אותי עד שתחליטו להתנהג אלי כמו בן אדם ולא כמו חייה "

לקחתי את הנעליים שלי שמתי סדין בתיק עוד קצת אוכל
וברחתי מהבית , הלכתי לאיזה חורשה כזאת אמרתי שהלילה אני ישן פה ללמד את ההורים שלי
שהם לא יכולים לשלוט עליי ואני כבר גדולה
הם לא הפסיקו להתקשר , לא רציתי לענות .
ידעתי שהם יצעקקו שאני יחזור הבית מיד וזה וזה ,אבל פשוט רציתי להיות לבד ,

 - - -

הוא הלך בחורשה שליד הבית שלו , לא היה לו כוח לסבול את ההורים שלו רבים כמו חיות
הוא ידע שזה הסוף לאהבה שלהם , הוא המשיך ללכת ופתאום שמע צילצול של פלא '
הוא התקרב לראות מאיפה זה בא וראה ילדה שכול שניה מתקשרים אליה ,
:

כפיר : " אפשר לשבת לידך ? "
שובל : " אמממ כן :) |"
כפיר : " מה גם את רוצה להיות לבד ? "
שובל : " אתה יודע בעיות עם ההורים "
כפיר : " כן הא , "
שובל : " איך קוראים לך ?"
כפיר : " כפיר "
שובל : " שובל "  היא חייכה
כפיר : " מאיפה את ? "
שובל : " בבית ספר של השכונה ואתה ? "
כפיר : " אני לומד מחוץ לעיר"
שובל : " אההה "

- - -

דרור ( אבא של שובל ) :  " איפהה היא איפההההההה היא?  " הוא היה עצבני
חנה (אמא של שובל ) : " תירגע מה אתה בלחץ היא תחזור אתה מכיר אותה" היא הייתה בנחת וסידרה תבית
דרור : " אם עוד שעה היא לא בבית אני מתקשר למשטרה  "
חנה : " תעשה מה שאתה רוצה אבל אתה סתם נלחץ "
דרור: " לי אכפת מהבת שלי "

- - -

כפיר :" בת כמה את  ? "
אני :" בת 14 וחצי בערך "
כפיר : " קטנה "
אני :" חחח למה בן כמה אתה ? "
כפיר : " 16 "
אני : " אויש זקן שלי "
כפיר : "חחח"
הוא הוציא סיגריה מהכיס ושאל :
כפיר: " רוצה ? "
אני : " אני לא מעשנת "
כפיר : " הופההה ילדה טובה "
אני : " אז... למה באת לפה ? "
כפיר :" אין לי כוח לסבול את ההורים שלי כול היום רבים הם עומדים להתרגרש "
אני : " האאא "
כפיר : " ואת ? מה הסיפור שלך ?"
אני :" זה ארוך... "
כפיר : " יש לי זמן "
סיפרתי לו הכול מההתחלה על המסיבה של יניב , על שירן ומאור  בקיצור הכול ...

- - -
דרור :  " טוב חנה זה כבר מוגזם אני מתקשר למשטרה " הוא אמר עצבני
חנה : " אתה רואה היינו צריכים לחנך אותה שהיא נולדה תיראה מה יצא לנו ממנה , מפלצת "
דרור :" אין לי זמן לדיבורים שלך "
חנה : " לא עוזרת בבית , לא מנקה , לא שומרת על אחותה הקטנה, לא עוזרת לי בקניו.... " היא מלמלה לעצמה

דרור חייג את המספר של המשטרה :

משטרה : " הלוו ? "
דרור : " הלו שלום טוב תישמעו הבת שלי ברחה מהבית ואנחנו לא מוצאים אותה "
משטרה : " אוקי אתה יכול להגיד לנו כמה זמן היא כבר לא בבית ? "
דרור : " משהו כמו שלוש שעות , אני מקווה שלא קרה לה כלום "
משטרה :" אנחנו שולחים אליך הביתה מישהו כדי שתיתן לו תאור ותמונה של הילדה ונצא לחיפוש "
דרור : " אוקי אני מחכה "
משטרה : " בי "

דרור ניתק את השיחה

- - -

כפיר : " בואנה אני אפילו לא מגעיל כמוהו אבל מה לעשות מאמי ככה זה כמעט כול הבנים "
אני : " כן אבל היתה לי הרגשה שאפשר להאמין בו אתה מבין  ? "
כפיר: " ברור שאני מבין מאמי "
אני :" עכשיו אני רק ישכנע את ההורים שלי לעבור מקיף וזהו נישכח מהכול "
כפיר :" תעברי למקיף שלי ? "
אני : " ואאלה ? הוא טוב ? "
כפיר : " אשל הנשיא , זה בין המקיפים הטובים "
אני :" טוב אני ידבר איתם שאני יחזור :) "
 
כפיר ואני המשכנו לדבר ואז הוא התחיל לדגדג אותי 
הבאתי לו כאפה קטנה כזאת בכתף והפלתי אותו עליי
הוא ניצמד אליי  הסתכלתי עליו , הוא הסתכל עליי זה היה קסום
זה מבט שעוד לא ראיתי אצל אף אחד , הצמדנו את הראש
ואז מישהו הדליק עלינו אור בוהק כזה ....