בסיעתא דישמיא

שבת.סניף הכל כרגיל.

אבל השבת לא הכל היה כרגיל...

בא לי חניכה...אמממ...לא רגילה? לא נורמלית?

אני אפילו לא יודעת איך להגיד את זה...

בהתחלה לא בדיוק הבנתי שהיא לא הכי בסדר...

אבל אח"כ שעל כל אחד מהאנשים היא ישבה איתי שעה ושאלה

"מי זה?" "מה זה?"  "מי זאת?"

הבנתי שמשהו פה טיפה לא בסדר...

אני מרגישה זבל.

בהתחלה הרגשתי זבל כי לא רציתי להביא חניכים מהתיכון המעורב באזורנו בטענה ש:

אני לא רוצה בנות משם לשבט שלי...

למה להכניס את הראש שלי למיטה חולה?

בנות האולפנא מספיק טובות...אני לא צריכה עוד בנות..

פחדנית.

ועכשיו...

אני באמת ובתמים הייתי מעדיפה שהיא לא היתה מגיעה לשבט שלי...

אני לא יודעת איך להתמודד איתה...

החניכות שלי לא יודעות איך להתמודד איתה..

אני לא בטוחה שיש לי את הכלים המתאימים בשבילה...

פחדנית.

אני פחדנית.סופית.

ועצלנית בנוסף.

רוצה הכל על מגש של כסף.

ואם אפשר גם עם כפית של זהב.

אני מרגישה זבל.