האמת אין לי ממש מה לכתוב בפוסט הזה...

אבל נמאס לי להכנס לבלוג ולראות את הפוסטים האחרונים...

חאלס עם הדיכאון!!!!

הכל ב"ה מצוין אצלי!!!

היום אני הולכת לפגישה של הפורום של בני הנוער בעיר שלי... (מי שמעונין לדעת מה אני חושבת על העובדה שאני הולכת לשמה ומה אני עושה שמה מוזמן לקרוא את זה בקישור בצד "לא מסוגלת לסרב לאנשים..."

ומחר ב"ה יש לנו יום בריכה מהקייטנה...רק הבנות אז יהיה כיף כי אני אכנס!!!

ומאוחר יותר אני כנראה יוצאת סופסוף מהבית עם חברות שלי!!

אנחנו הולכות לקרוע את העיר... (אלק...סרט...אוכל...ולישון...) עקב כך שמתחילת החופש הם רק חורשות לאיזה מבחן עירעור על מנת שלא ישימו אותם ב3 יחידות מתמטיקה...ובגלל האולפנא המכוערת שלי בזמן האחרון אני מרגישה כמו סבתא שיושבת בבית ולא עושה כלום כי כל החברות שלי חורשות!!! (האמת גמני הייתי צריכה לעשות את המבחן הזה בשביל להיכנס ל5 יחידות אבל יש לכם פה עסק עם בחורה עצלנית ככה ש...)

בכל מקרה אני מקווה להנות...

ב"ה שבת אני אצל המדריכה שלי בבני"ע לשעבר... היא היתה מדריכה שלי שנתיים ועכשיו היא עושה קומונה אז היא כבר מתחילת השנה עומדת לי על הראש שנבוא אליה כל השבט אבל אנחנו חבורת עצלניות נזכרנו לבוא אליה רק עכשיו וכמו שנאמר: "עדיף מאוחר מלעולם לא..."

יש גם באסה פיצפונה שמעורבבת עם כל החוחא והיטלולא הזאת...(נכון זה עם א' בסוף לא??? נראה לי שזה בארמית ושם הכל די נגמר בא'...אבל רק נראה לי...מקסימום יצאתי אהבלה...הגיע הזמן שתיוכחו לדעת ת'אמת...)

יש לי ידיד אחד שפעם דיברתי איתו באיסיקיו ועכשיו הקשר שלנו טלפוני והוא גר וגם נמצא בסניף של המדריכה שלי אבל הבאסה היא שבדיוק השבת הוא לא בבית...חפיף..

אז...

שיהיה לכם יומנעים...

היו שמחים...

היו בריאים..

תאהבו את המשפחה שלכם..

יש רק אחת כזו....