תודה על התגובות בבפרק הראשון,
לא חשבתי שאנשים באמת יכנסו ויקראו.
אז היו כמה שבקשו עוד פרק ובגלל שאני מתחילה היום ב10 הינה עוד פרק.
אבל לפני זה כמה מילים על כל דמות.
שיר- הדמות הראשית
שיר היא ילדה פשוטה ורגילה שמחפשת ריגושים כמו כל תיכוניסטית.
היא גרה בתל אביב והיא בת 16.
אין לה בן זוג אבל היא מוקפת חברים ותמיד עסוקה.
היא לא אוהבת סטיגמות מאז שהיא התחברה עם לין שבהתחלה הייתה נראת לה פריחה,
אחרי שהיא התחברה איתה היא הבינה שזה סתם בולשיט.
לין- החברה הטובה של שיר
לין היא ילדה קצת משונה.
היא מסתובבת עם כולם ואוהבת את כולם.
יש לה לפעמים יציאות מפגרות אבל מצחיקות וזה מה שעושה אותה לין.
בהתחלה שיר הייתה נראת לה אחת שמתבודדת ואז הן התחברו וניהיו לחברות הכי טובות.
היא מחליפה בנים כמו גרבים והקשר הכי ארוך שלה עם בן זה חודש.
רועי- המורה להיסטוריה
רועי הוא בחור טוב וקצת משעשע וציני.
הוא גר בתל אביב והוא בן 26
הוא אוהב את החיים ואוהב לחייך ותמיד מוצא לעצמו משהו מעניין בחיים.
זה השנה הראשונה שלו שהוא מלמדד תיכון.
עד עכשיו הוא לימד חטיבה בגלל שהיא צעיר וזה לא מתאים תיכון.
מתן- החבר הכי טוב של שיר
מתן הוא כייפי ומצחיק ותמיד כיף להיות איתו כשעצוב.
בכל בעיה שיש לשיר וזה מוזר לה לפנות ללין היא הולכת למתן.
מתן אוהב גברים אבל הוא לא אחד שיגידו עליו את זה.
הוא גברי ובכלל לא נשי וגם כולם אוהבים אותו אז לא משנה להם שהוא הומו.
ויש לו חבר כבר שנתיים.
בהמשך יהיו אולי עוד דמויות שיש צורך לכתוב עליהם~
אז לא חזרתי הבייתה אחרי ביצפר, הלכתי לאח שלי לדירה שלו.
לאח שלי קוראים נדב והוא גם עם חברה שלו, נטלי בשנקין.
בגלל שאני מתה על שנקין אני תמיד מתנחלת בדירה שלהם ומסתובבת בשנקין.
*דופקת בדלת*
"היי מותק, מה את עושה פה?" נטלי חיבקה ושאלה.
"סתם הייתי באזור אמרתי נקפוץ להגיד שלום" עלק הייתי באזור
"חח אוקי, אח שלך פה אני עפה לעבודה ביי נדבר" אמרה והלכה.
"נדב? זאת שיר איפה אתה?" הסתובבתי בבית ולא מצאתי אותו.
"אני בידיוק באמצע הספורט פה, לכי לקחת משהו לאכול אני כבר בא"
"אהה טוב אז אני יורדת למטה בא לי פלאפל אוקי?"
"אין בעיה"
אז ירדתי לאכול את הפלאפל שבתחילת שנקין, תמיד אני אוכלת שם.
וראיתי שם את מתן, סיפרתי לו על המורה החדש וזה.
"תקשיב אתה לא מבין, המורה הזה חתיך בצורות מטורפות" אמרתי לו בהתלהבות
"אני מבין שלין כבר מתכננת עליו אה?!" שנינו צחקנו
"לגמרי, אני לא יתפלא אם היא עקבה אחריו עד לבית או משהו בסגנון" ממשיכים לצחוק.
"טוב יאללה מותק אח שלי מחכה לי, אני ידבר איתך" נשיקה והלכתי.
חזרתי למעלה לאח שלי ושאלתי אותו על רועי.
"תקשיב היום בא אלינו מורה חדש להיסטוריה בשם רועי והוא אמר לי שהוא מכיר אותך"
"רועי? מאיפה הוא מכיר אותי?" הוא לא הבין.
"נוו הוא אמר לי שהוא מכיר אותך המצבא או משהו"
"אהה רועי, כן אני זוכר אותו. מה הוא מורה שלך להיסטוריה?" חייך ושאל
"כן, למה אתה מחייך מה הבעיה?" לא הבנתי
"סתם חשבתי הוא ילך להיות דוגמן לא מורה להיסטוריה."
אני חושבת לעצמי בראש 'וואלה לא רק אתה חשבת'
"אהה! הוא לא כזה חתיך, הוא פסדר" אמרתי בזלזול
"כן כן שמענו עלייך שיר, הוא חתיך וסתמי!"
"טוב סותמת" שנינו צחקנו
"אבל את לא מבינה, הוא היה נשוי ואשתו נפטרה" הוא אמר במבט עצוב
"מה נפטרה? ממה נפטרה? איך נפטרה?" לא הבנתי כלום
"לא יודע תאונת דרכים או משהו, ויש לו ילדה קטנה" הוא המשיך
"מה? הוא מגדל אותה לבד?"
"לפי מה שהבנתי מחברים טובים שלו, כן"
"יווא איזה חמוד יש לו ילדה והוא מגדל אותה" חייכתי
"שיר! מורה שלך!"
"כן כן הוא, הוא פסדר" ושנינו צחקנו.
בדרך הביתה חשבתי על רועי ולא האמנתי, ילדה? לבד? הוא?
זה היה נראה לי מוזר אבל גם מאוד יפה ומרגש.
כמובן שהתקשרתי להגיד ללין, מהר.
אני: נוו אני אומרת לך אח שלי מכיר אותו והוא אמר לי.
לין: אבל הוא כולה בן 26 זה לא מוזר?
אני: מוזר, אבל זאת האמת! אני אומרת לך.
לין: את רואה אז הוא עוד יותר חמוד, גם חתיך וגם מתוק.
אני: וגם המורה שלך אז תרגעי בבקשה.
לין: טוב טוב נרגעתי, יש פה מישהו חתיך ביי בובה.
ניתקה
לין הזאת לפעמים כל כך מפגרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
