בהחלט הצלחתי לא לאכו פשוט כלם מאומתו ארוחת צהרים יש איזה הרגשה טובה!
אני לא מרגישה טוב אם עצמי בכל זאת כי כאשר אני חושבת אל כמות האוכל והקלריות שצרי
הורס הכל עד כה ל אכלתי ולא שתיתי כלם כלום כבר 18 שעות ברף והאמת אני לא מרגישה כלל וכלל
רעב אבל אני תה מחד שכאשר אוכל יתקפו אותי הפאקינג בולמוס הזה.
יאו אני בקונפלקיט נורא בדילמה קשה היום לבת דודתי יש ום הולדת בבאולינג ואני לא רוצה ללכת מ2 סיבות:1)כי פעם אחרונה שראו אותי היה ששקלתי בסביבות ה50.5קג בדיוק אני זוכרת שנקלתי באתו יום ורא אותי כרזה מקל שלד מהלך עכשיו כשאני 4קג יותר אפילו אולי 5 זה יזעזע אותי ללכת ושידברו אל השמנתי בשקט לרוצה לא רוצה שיסתכלו אלי לא רוצה!
שיזדעזו מהפנים השומניות שלי מהרגלים מהבטן לא רוצה שיזעדזעו מהגוף ההשמ שלי למרות שאימא חוזרת ואמרת שאני רזה כמו מקל אני לא מאמינה
עכשיו גם היא הרימה אף ולא מעודדת אותי בכלל לא מרגעיה אתי
אוף מזה באלי לתת לה איזה כאפה אני עצבנית אליה!
אני צריכה לשטלט אל עצמי פשוט צריכה חייבת!
אני יודעת שאני יכולה אני צריכה הנה לצום של מחר כדי שארגיש טוב אם אצמי I MUST TO DOIT!
סיבה שניה:כמו שאני מכריה את דוד שלי הוא יכריח אותי לאכול את הפצה שלהם שנותנים לילדם ואני לא רוצה זה ישמין אותי לא רוצה!!
למה כולם לא אוהבים אותי רזה למה רק 1 אוהב שזה אימא שלי שגם כבהר מאבדת ענין לאחר שפעם אחרנה שקלת 48 ועדי היא לא מבינה ששמנתי איזה 6 קג היא לא מבנה לא קלטת לא רוצה לקבל!
תקבלי כבר שאני לא שוקלת 48 יא מבעצנת אוף איתה!
אבל אני עוד אחזור למשקל 48 ואף ל-47 המשקל שאני רוצה לשקול 47 קג איזה חלום מושלם זה יהיה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
100%anorectic
