חצי שנה עברה מאז.. לא יאומן.
אני עדיין לא מאמינה שהזמן עבר כלכך מהר.
למרות שנדמה מצד אחד שעבר כולה חודש מאז שנפגשנו, מרגיש גם כאילו אני מכירה אותו מתמיד.
אתמול היו לי לא מעט רגעים של בלבול איתו,
כי למרות שהכל מושלם כביכול, יש עדיין רגעים שאני לא יודעת מה אני רוצה.
רגעים שאני לא בטוחה שזה בכלל טוב לי, ולפעמים זה גם סתם ככה.
באמת שהיה אמור להיות טוב אם לא היו את הרגשות המבלבלים האלה לפעמים.
אבל עכשיו טוב... עכשיו צריך להתעלם מכל הקולות הרעים האלה בראש שלי,
כי אסור לי לתת לשומדבר להרוס לי את האושר.
יש לי פה את המתכון המושלם לאושר, ואסור לי, פשוט אסור לי לקלקל את זה.
ולמרות זאת, זאת לגמרי נשארת אצלי כחוויה חיובית, כי אחרי הכל נהניתי מאוד.
הגעתי אליו אתמול עם המון ציפיות, כי אמרתי שהלילה הזה צריך להיות מושלם.
בכל זאת, אירוע כזה (של חצי שנה איתו) יקרה איתו רק פעם אחת,
ואני בספק אם זה יקרה לי עוד יותר ככה, עם בנאדם כזה.
הוא כבר רמז לי לפני זה שהולכת להיות לי הפתעה אצלו כשאני יגיע,
וכל הזמן ניסיתי לסחוט ממנו פרטים, כי אני ממש גרועה בלחכות לדברים כאלה.
הוא ניסה במהלך הדרך אל הבית שלו לשקר לי בכמה דברים לגבי ההפתעה,
אבל אני מכירה אותו ואת ההבעות שלו, וקל מאוד לראות עליו שהוא משקר.
אבל בסדר, אמרתי שאני אזרום ואני אתן לו להשלים את ההפתעה כמו שצריך.
נכנסנו אליו לחדר והכל היה מלא בנרות, ריחניים, עם צורות, בכל מיני סוגים וצבעים...
האמת, שציפיתי ממנו לדבר כזה, דווקא בגלל כמה שהוא מכיר אותי.
אחרכך יצאנו החוצה להפתעה הראשית:
חיכתה לי ארוחה זוגית, שכל הארוחה היא מעשה ידיו, והכל מוכן רק לשנינו.
הארוחה הייתה במקום ממש יפה ליד הבית שלו, שראיתי אותו רק בפעם הראשונה שבאתי אליו.
יש שם מן אגם קטנטן עם מים, שולחן פיקניק וערסל. ממש המקום המושלם להתפנק (:
סיימנו את הארוחה ונכנסנו פנימה. החלטנו לראות סרט, ואני כמנהגי בסרטים איתו, נרדמתי עליו.
את רוב הסרט ראיתי, אבל לקראת הסוף הייתי כבר שפוכה, אז הלכנו אליו לחדר.
אומנם נכנסנו לחדר מוקדם, אבל לקח הרבה זמן עד שבאמת הלכנו לישון.
עשינו שיחה של שעתיים בערך על כלכך הרבה דברים.
זמן כזה הוא מושלם בשבילנו לשיחות, לדברים שאנחנו צריכים להגיד אבל שומרים בבטן.
הגענו להרבה נושאים, וגם אליה.
היו דברים לא סגורים שהייתי חייבת להבהיר, גם בשבילי וגם בשביל הקשר בכללי.
בכל מקרה, מכל הדברים ששמעתי בשיחה יצאתי עם הרגשה חיובית, וזה שיפר לי את המצברוח.
בשלב מסויים הוא הלך לשרותים, אז החלטתי לשחק לו בפלאפון, רק לפני זה הייתי חייבת לבדוק משהו.
ראיתי אצלו כמה ימים לפני זה שעדיין יש לו המון תמונות שלה בפלאפון, ואני לא יכולה להגיד שזה לא הזיז לי.
אז החלטתי לבדוק שוב, וראיתי שהתמונות כבר לא נמצאות שם. אף אחת מהן..
ויותר מזה, הוא מחק גם את המספר שלה. האמת שזה גרם לי להרגיש הקלה מאוד גדולה.
ב-3 ורבע בערך נזכרנו ללכת לישון, וכמובן שגם לא הצלחנו לישון עד כלכך מאוחר.
ב-9 ומשהו שנינו כבר היינו ערים, ואחרי היומיים האלה אני באמת יכולה לדעת שיש לי חבר מדהים.
דנה בננה.
ולמרות כל הבלבולים והמצבי רוח, אני רוצה שתדע שאני אוהבת אותך, ולא משנה שומדבר. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*דנה בננה*