The other side of me

הוא חזר! סופסוף...

התגעגעתי אליו כלכך בימים שהוא לא היה פה, וזה היה מדהים לראות אותו שוב.

ברגע שהוא ירד מהאוטו ישר התחבקנו, לפני הכל.

ולא חיבוק רגיל.. זה היה החיבוק הכי ארוך וכייפי שהיה לי (:

כלכך התגעגענו אחד אל השני, שהיה נדמה שהחיבוק הזה נמשך שעות...

נכנסנו אליי הביתה, הגענו לחדר שלי, ושם כמובן זה לא נפסק.

השלמנו פערים של כל הימים האלה שהוא לא היה פה...

פתאום גיליתי עד כמה באמת היה חסר לי כל זה, עד כמה הוא היה חסר לי.

פשוט לא יכלתי להפסיק לחבק ולנשק אותו לרגע...

פתאום, ברגע שהיה נדמה הכי מושלם בעולם הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי על משהו.

אני כמובן נכנסתי ללחץ מטורף, כי אני תמיד נלחצת במקרים כאלה..

שאלתי אותו ישר מה קרה, ואני כמובן ישר חשבתי על דברים רעים.

חשבתי כבר איך הקשר הזה הולך להיגמר, איך הוא הולך להגיד לי את זה.

הוא אמר לי שאנחנו צריכים להיות יותר פתוחים ביחסים שלנו, ואני לא הבנתי, אנחנו לא פתוחים?!

ואז הוא הסביר לי בדיוק למה הוא התכוון... לכל מה שהיה בשבועיים האחרונים.

כל הבלבול הזה שהיה לי בלב בגללו, ושלא דיברתי איתו על זה.

שלא אמרתי לו מה מפריע לי, ושסתם היה בינינו קצת בלבול ובלגן.

הוא דיבר עם ידידה שלו, שגרמה לו לראות את הצד שלי בעיניים שלו.

הוא אמר לי שמעכשיו הכל רק בקצב שלי, ורק שאני יגיד שאני רוצה אז יקרו דברים.

באותו הרגע כלכך אהבתי אותו... ורק אמרתי לו כמה הוא מדהים.

חשבתי לעצמי, איך יכולתי בכלל לחשוב על להיפרד ממנו, שאין עוד בנאדם בכל העולם שאוהב אותי ככה.

אני יודעת שהוא אוהב אותי למרות הכל, כמו שאני, ושאני ממש חשובה לו.

באותו רגע אפילו אהבתי אותו יותר ממקודם.

הוא אמר לי שמעכשיו אם יש משהו שמפריע לי, שאני ישר אגיד לו, והוא ישפר את זה.

הוא באמת לא התכוון לפגוע בי או לבלבל אותי, ורק אז הבנתי עד כמה הוא באמת מדהים.

אם כל זה לא מספיק, היה לנו 4 חודשים בייחד רק עכשיו :)

הוא כמובן זכר, למרות שהבנים בדרך כלל שוכחים, ורק הבנות זוכרות.

למזלי הוא אחד שזוכר דברים כאלה..

הוא אפילו הספיק להקדים אותי ולשלוח לי הודעה ראשון :)

אז כרגע העניינים בסדר גמור, ואני רק מקווה ששומדבר לא ייהרס עכשיו,

כי באמת שטוב לי עכשיו.. טוב לי איתו, ואני אוהבת אותו.

אני לא רוצה ששומדבר ישתנה.

אני רק רוצה שהאהבה הזאת תימשך, כי אני באמת אוהבת אותו, מכל הלב.

אז כאן אני אסיים... עד לפעם הבאה, דנה בננה

פוסט אופטימי, הייתם מאמינים?

כבר הרבה זמן לא שתיתי בצורה רצינית,

שתיתי פה ושם, אבל בדרך כלל הגעתי למצב של מסטוליות, ורק מעט.

הפעם זה היה דומה בערך לל"ג בעומר, עם כמות השטויות שעשיתי...

העיקר זה שלא עשיתי שטויות מזיקות, אני מקווה.

זתומרת, ליפול לשיח קוצים זה לא מזיק, רק לי קצת...

אז נכון שהיו צריכים לעזור לי ללכת אחרי זה עד הבית של חברה שלי,

אחרת לא ממש הייתי מצליחה לבד... אבל בסדר, העיקר שנהניתי (:

מה שמצחיק זה שבדרך כלל אני הבת היחידה ששותה, והפעם לא רק שלא הייתי היחידה,

אלא שאני והבת הנוספת ששתתה סיימנו את הבקבוק כמעט לבד... עם טיפה עזרה.

אז נכון שיכולות לבוא פה תגובות כמו "תפסיקי לעשות מה שכולם עושים" וכאלה,

אבל אני רוצה להבהיר שאני לא שותה משום מניע של לחץ חברתי או משהו בסגנון.

דבר כזה לא קיים אצלי... אני הולכת עם העקרונות והרצונות שלי.

עובדה, אם הייתי נכנעת ללחץ חברתי הייתי מתחילה לעשן, כי מעשנים הרבה סביבי,

וזה לא מזיז לי... אני יודעת שאני בחיים לא ייגע בסיגריות, כי זה מגעיל אותי...

ולשתות.. אני שותה מתוך רצון להינות, ובאמת שזה משחרר במובן מסויים.

זה נותן לי את החופשיות לשמוח לכמה שעות, בלי לחשוב על דאגות בכלל.

ככה אני צוחקת הרבה, גם אם זה משטויות, ואני נהנית, אז מה רע?

עכשיו משעמם לי בכל הימים האחרונים... כולם נטשו אותי :(

קודם שי, ועכשיו גם כל אלה שטסו לפולין... זה חסר פתאום.

אז נכון שהוא חסר לי במיוחד, אבל אפילו זה כבר לא ברור לי מאליו.

אני לא הייתי בטוחה אם יגיע הרגע שאני אתגעגע אליו, אבל זה הגיע ובגדול.

פתאום לקבל את ההודעה הזאת ממנו... לקרוא את הדברים המיוחדים שהוא כותב,

דברים כאלה שרק הוא יכול להגיד לי, ובאמת מהלב...

תכף הוא חוזר, ואני מניחה ששוב פעם הרגשות יתחילו להתבלבל לי,

אבל אני מקווה לפחות שכמה שפחות..

כי אני באמת אוהבת אותו, ויש בינינו את הדבר המיוחד הזה, שאסור לנו לוותר עליו.

יש בינינו חיבור כמו שלא היה לי עם אף אחד אחר...

אז רק נקווה שכולם יחזרו כבר, ושי, אם את קוראת פה, תדעי שאני מתגעגעת המון,

ומחכה שתחזרי כבר!! משעמם בלעדייך :(

אז בנימה זו אני אסיים כאן את הפוסט... עד לפעם הבאה, דנה בננה

"ואני לא מוצאת מקום שלא מזכיר אותך, כמו צל, כמו עלה נידף. יושבת ומחכה לך..."

תתארו לכם/ שלמה ארצי

 

 

המילים אומרות הכל...

טוב האמת שנראה לי שאני היחידה שמבינה את המילים כמו שהן קשורות אליי כרגע,

ורק אני מסוגלת לראות את הדברים ככה...

לא יודעת, כרגע אני פתאום מאוד מתגעגעת אליו ורוצה אותו פה איתי,

במיוחד אחרי ההודעה המקסימה שהוא שלח לי אתמול,

ופתאום... פתאום אני כלכך רוצה שהוא יחבק אותי ויסתכל עליי במבט המדהים שלו.

אני רוצה שוב לשמוע אותו אומר "אני אוהב אותך", ולראות כמה הוא באמת מתכוון לזה..

אבל אני יודעת שברגע שהוא יחזור, אולי אני אחשוב אחרת ממה שאני חושבת כרגע.

לא אולי, אני אפילו בטוחה.

אני אוהבת אותו ברמות שאי אפשר לתאר בכלל, אבל אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם שאר הרגשות.

פעם אהבה, ופעם בלבול. והבעיה היא ששני הרגשות האלה גם לפעמים הולכים יחד...

בטח הפוסט הבא יהיה אחרי שהוא יחזור, ואז בטח אני יהיה בדעה השניה שלי.

כרגע אני יודעת שאני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו המון.

"יפה שלי, אין לך מושג כמה אני מתגעגע אלייך..."

רק הוא קורא לי ככה, ורק הוא מתכוון לזה.

רואים גם שהוא כתב לי את זה מהלב, למרות שהוא רק כתב לי את זה באסמס ולא אמר את זה.

עד לפעם הבאה, דנה בננה המבולבלת.