לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Too BUSY writing your TRAGEDY


Every night I think to myself. Walking In The Shades Of Stars. Ive LOST everything dear to me. I need only myself,Trust myself And If i dont i could LOSE myself. Just Turn and walkaway.That Would be To Easy!

Avatarכינוי: 

בן: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2010

Sorry I Was Late, I Got Lost On The Road Of Life.


אני איבדתי את עצמי... אני רוצה את עצמי חזרה, את הילד ההוא של פעם...


אני מרגיש, שפשוט אין לי מה לחפש פה יותר, או שאני פשוט מפחד, ממה שאמור להיות מקדימה, שאני נשאר מאחורה... אני כבר עייף מהחיים האלה, מהסיוטים האלה, מההרגשה הזאת, אני עייף להיות חלש, אני עייף.. פשוט עייף, אני רוצה להניח את הראש שלי, להירדם, להתעורר לבוקר חדש, עם הכול חדש...

אני קם כול בוקר, ומסתכל במראה, והדבר היחיד שאני רואה, לא אותו בחור שאני מכיר, זמן רב, לא אותו בחור, שאהבה את החיים, ונהנה מכול רגע מהם, לא את אותו בחור, שאהבה את עצמו..
להפך ראיתי בחור ללא פנים, בחור ללא זהות, אפילו ללא תקווה, הגעתי כבר לנקודה, שאני לא יודע מי אני, אני לא מכיר את עצמי בכלל...
אבל... אבל... אני חייב לחיות את השלב הזה, שיום אחד, יום אחד, אני יוכל להתסכל אחורה ולהיזכר במי שהייתי פעם, להסתכל אחורה ולהיזכר את אני האמיתי שלא, ולא את הטיפש, שאני מתחבא מאחוריו היום.. אני בטוח שיום אחד זה יהיה שווה את זה, יום אחד...
אני לאט לאט, נעלם, דוהה בעולם של חושך, מוקף ברייקנות, מוקף... בשחור... נפלתי לתוך חלל של כלום, נעלמתי..
בזמן האחרון, אני לא יכול לישון... ליתר דיוק אני לא רוצה לישון, אני מתעורר מסיוט, מלא בזיעה קרה, הלב דופק, ונשימות כבדות...
אני לא יכול לסבול את זה יותר, כמה זמן אני אצטרך לחיות ככה, לחיות בדרך הזאת ככה.. מתי אני אמצא שוב את האור שמאיר את החשכה..מתי אני אמצא סוף למאבק... ומתי אני אצליח להוציא לאור את האני אמיתי שלי... מתי?!
באמת שאני מנסה להתעלם כמה שאני יכול, אבל בשלב מסויים, אני לא יכול, אני מתפרץ, אני מתפוצץ אני מאבד את הכיוונים שלי.. את השקט שלי, שקט... אין לי כבר שקט..
אני צריך, לא! אני חייב להפטר מזה, אני חייב להפטר מזה, לפני שזה יקח אותי יחד איתו.. אני חייב לעשות משהו, לעצור את זה, ככה שאני יוכל להמשיך הלאה,
אני חייב להמשיך ולהתחזק, בלי כוח אני חלש, עם חולשה, אני לא יוכל למלאה את היעד שלי.
אסור לי לחשוב על מחר, אני צריך לחשוב על היום, לדעת שאולי היום זה היום האחרון שלי, ולהגיד תודה על כול יום שקיבלתי...
אולי אני אצליח, רק אולי, אני אצליח לחזור למה שהייתי פעם, אותו בחור של פעם... שמחפש רק מהות, ולא משהו אחר.


She just walked away
Why didn't she tell me
And where do I go tonight
This isn't happening to me
This can't be happening to me
She didn't say a word
Just walked away

You were the first to say
That we were not okay
You were the first to lie
When we were not all right
This was my first love
She was the first to go
And when she left me for you
I was the last to know

Why didn't she tell me
Where to go tonight
She didn't say a word
She just walked away

You were the first to say
That we were not okay
You were the first to lie
When we were not alright
This was my first love
She was the first to go
And when she left me for you
I was the last to know

I'll be the first to say
That now I'm okay
And for the first time
I've opened up my eyes
This was my worst love
You'll be the first to go
And when she leaves you for dead
You'll be the last to know

I'll be the first to say
That now I'm okay
And for the first time
I've opened up my eyes
This was my worst love
You'll be the first to go
And when she leaves you for dead
You'll be the last to know




&nbsp;


נכתב על ידי , 27/8/2010 18:53  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



9,322
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSoColdFire אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SoColdFire ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)