מעניין אותי לדעת, אם יש גבול להומור,
מבחינתי.
יש אנשים שיגידו שאסור לצחוק על מוות או פציעות או מחלות..
ברור שלא, אבל תלוי, זה הכל תלוי.
מבחינתי הומור הוא מרפה,
הומור זו תכונה שכדאי שתהיה לך, או כדאי שתשיג
בכדי להגיע לאיזשהיא שלווה.
הומור מתחיל מהומור עצמי, אם את/ה לא יכול/ה לצחוק על עצמך,
אתה כן תאפשר לי לשפוט אותך על זה שאתה צוחק על אחרים.
מצחיקים אותי ואפילו קצת מעצבנים אותי האנשים האלה,
אלה שאומרים "המחלה הקשה" במקום (סרטן),
או אלה שמתרצים אי עשייה כלשהיא, או ביטול של בילוי
"בגלל המצב".
בכלל כל התקופה האחרונה הסתכמה במילה הזאת (המצב).
אם לא היו אנשים ציניים בעולם, אנשים בעלי הומור, בייחוד הומור שחור,
היה אפילו יותר מדכא.