לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ציפור זרה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

מרגישה כמו ניצולת טיטניק


וואי איזה גשם יורד בחוץ, הברקים והרעמים לא פוסקים.

אני פה בבית מול המחשב שומעת שירים בMP4 שלי, הוא נמצא שם בקור, בחוץ, בנגב

מסכןןן...

 

הוא התגייס

אחרי הירהורים רבים דיברתי איתו , התקשרתי אליו יום לפני הגיוס, בדיוק תפסתי אותו בהכנות האחרונות.

הוא אמר שהוא מאוד מעריך את זה שצילצלתי אליו, איזה חמוד

ניהלנו שיחה חמודה ביותר וידידותית

אבל... מאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו, כמו איזה אמא פולניה, כמה קר לו, כמה בטח רע לו שם [ אף על פי שתמיד הוא מסתדר בכל מקום]

הוא אמר לי שהוא מקווה לפגוש אותי לפני הגיוס שלי , איזה חמוד!!!

 

יאוו אני רק מקווה שישחררו אותו לאיזה חמשוש מחר, ככה אני אוכל לדבר איתו

נכתב על ידי , 21/11/2007 23:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



GAME OVER!!!


אתמול זה קרה, היום האחרון שאני רואה אותו...

כל היום רק חשבתי על זה, זה היה כמו "תחשבי מטומטמת תעשי משהו אומרים שיש לך ראש תשתמשי בו אל תתני לו ללכת, לא ככה, לא לפני שהוא יודע" נתתי לו.

לא הייתי מסוגלת.

 

לפני שהוא הלך הוא נפרד מכולם , איזה חמוד , כולם נישקו אותו וחיבקו אותו, אני הייתי האחרונה , נתתי לו נשיקה איחלתי לו בהצלחה וזה, הוא היה מאוכזב , הוא דיבר עם אחד העובדים והם אמרו כמו "זהו.. רק נשיקה אחת" אז באתי כזה "אהה לא טוב" והוא ענה "לא", אז חיבקתי אותו , נתתי לו נשיקה בלחי אחת וכשפניתי לשנייה גם הוא פנה השפתיים שלנו נפגשנו, זה היה מוזר , אבל עשיתי את עצמי כאילו כלום לא קרה.

 

הצטלמנו ... היה נחמד וזהו...

 

היום האחרון הגיע, לפני שבוע ספרתי את השעות אבל זהו הדקות האחרונות תיקתקו , GAME OVER! נכשלתי , נפסלתי.

 

היום מוצ"ש - ראשון, כולם כבר ישנים , כל האנשים שאני מתכתבת איתם כבר נטשו אותי והלכו לישון אבל השם שלו עדיין מופיע ברשימה שלי , אני לא מסוגלת לדבר איתו, זה נראה לי חסר תועלת...

 

מה אני יכולה לעשות?????????

 

המשך שבוע טוב

נכתב על ידי , 11/11/2007 00:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזמן אוזל לי...


וואי איזה יום מטורף זה היה.

אני לא יודעת אם אני אמורה להיות שמחה או עצובה.

קבעתי עם חברה שלי [זו שסיפרתי לה] , התחלנו להתהלך לנו , פתאום מצאנו את עצמנו במקום העבודה שלי, וואי איזה מוזר זה היה.

היא ראתה אותו, סופסוף היא ראתה מי שבה לי הלב ולא יודע בכלל.

היא אמרה שהוא חמוד , היא נתנה לו ציון עובר חחח...

היא אמרה שברגע שהוא קלט אותי הוא כאילו התעורר, הוא התחיל לצחוק משטויות.

אמרתי לה שאין מצב, שהיא אמרה שזה ברור שהוא בעניין שלי.

 

אוף אם רק היה לי יותר זמן, יותר מאשר 3 ימים, מה לעזאזל אפשר לעשות בשלושה ימים...

שלא יודעת אמן שיקרה איזה שהוא נס... אבל איזה נס יכול לקרות, אם היה קורה איזה שהוא נס אז זה לא היה קורה 3 ימים לפני הגיוס שלו...

 

 

נכתב על ידי , 5/11/2007 23:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 34




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיינס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיינס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)