Hey Mom look at me
Think back and talk to me
Did I grow up according
To plan?
Do you think I’m wasting
My time doing things I
Wanna do?
But it hurts when you
Disapprove all along
And now I try hard to make it
I just want to make you proud
I’m never gonna be good
Enough for you
I can’t pretend that
I’m alright
And you can’t change me
‘Cuz we lost it all
Nothing lasts forever
I’m sorry
I can’t be Perfect
Now it’s just too late
And we can’t go back
I’m sorry
I can’t be Perfect
Nothing’s gonna change
The things that you said
Nothing’s gonna make this
Right again
Please don’t turn your back
I can’t believe it’s hard
Just to talk to you
But you don’t understand
היי אמא,
נמאס לי להתאמץ כל כך למצוא את המילים הטכניקות והפוליטיקות כדי להגיע אל הלב שלך.
למה את לא יכולה פשוט להאמין לי? להבין ללבי? לקבל אותי?
מה שוות הנשיקות האלה כל הזמן? ו"החיים שלי" ו"אני אוהבת אותך יותר מהכל"?
זה לא זה אמא. לא ככה תגיעי אלי.
אני מור אמא. לא מור בדרך שלך. לא החלומות שלא הגשמת שאת רוצה להגשים דרכי. לא מור לפי איזה תבנית מזדיינת של החברה.
אני מור! את מבינה? את מבינה מזה אומר?
מתי תוכלי לקבל אותי אמא? מתי תוכלי להגיד זאת הבת שלי וככה אני אוהבת אותה בלי הסתייגות וספק?!
מתי תפסיקי להתבייש בי בגלל הבחירות שלי?
את הרי לא באמת תצליחי לשנות אותי ולהפוך אותי למי שאת רוצה שאני אהיה. אז למה?
למה להקשות עלי ככה? למה?
את אמא שלי. אבל ההרגשה שאני מרגישה במחיצתך אפילו לא קרובה לביטחון .
אני נזהרת במילים שלי, במה שאני מספרת שאני לא אפול בקורי החרדות שלך.
ככה בת צריכה להרגיש כלפי אמא שלה?
אני מפחדת ממך! אני מפחדת להתקרב אליך אני מפחדת לשתף אותך.
אני מפחדת מהדחייה שלך.
שום דבר לא טוב בשבילך.
שום דבר לא מספיק בשבילך.
מתי יגיע היום שתוכלי פשוט להגיד לי: "אני אוהבת אותך" באנחת רווחה של סיפוק?
הרי אני יודעת שאני לא כזאתי גרועה.
אני בן אדם טוב. אני בן אדם מוכשר. אני בן אדם מתחשב מבין ומקשיב.
אני מצליחה בכל מה שאני עושה.
יש לי חבר שאוהב אותי.
את יודעת מזה אוהב אותי אמא? הוא נותן לי הרגשה שלא הרגשתי בחיים!
מישהו שמכיר אותי כל כך טוב ומקבל אותי כמו שאני.
כמו שאני!!!!!!!!!!!!!!!
אז מה כואב לך אמא?
שלא תוכלי להגיד שלבת שלך יש חבר טייס חתיך מושלם ממשפחה עשירה?
אלא אמריקאי רוחני עם תואר ראשון בפסיכולוגיה (סליחה.. תמהוני. שכחתי ששונות אצלך זה משהו שלילי) וישמור השם אפילו לא יהודי.
את פתטית את לא חושבת? את מגוחכת!!!
את מתביישת בי? את מתביישת באושר שלי?
ואת לא מקבלת אותי. פשוט לא.
וזה כואב אמא.
כואב מאוד.
בסך הכל רציתי שתאהבי אותי כמו שאני.
זה הכל.
I'm sorry I can't be perfect....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
