דרור קשטן כנראה לא מבין. או שאולי הוא כן מבין.
אין לו מושג מה לעשות אחרת, והוא כמעט בטוח שההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה. אך הוא טועה- אם הנבחרת תתקיף, הם לא יספגו 6 שערים, אלא הם יספגו 4 ויבקיעו 2.
גם מאזן טוב. יחסית. בהתחשב שזו נבחרת קרואטיה.
קשטן- כשאין לו פתרון, הוא מיד עושה בונקר. גישה לא נכונה לחלוטין. הוא היה צריך לתקוף, לשנות את ההרכב: לא לשים את עומר גולן, חלוץ די בינוני, אלא לשים חלוץ כמו ברק יצחקי, שחבל שהוא פצוע. לדעתי, הרכב טוב שהיה יכול לעבוד הוא "פירמידה". 4-3-2-1. 4 מגנים (בן דיין, ת.כהן, בן חיים, זיו). 3 קשרים (זנדברג, בניון ואלברמן), 2 חלוצים אחוריים (בלילי, תמוז) וחלוץ קדמי (בן סהר).
הרכב כזה מרכז את העבודה מארבעה לשלושה, משלושה לשניים, משניים לאחד. כך שלקרואטיה יש 4 מגנים, 4 קשרים, 2 חלוצים, ויצא מצב שבו ההתקפה של קרואטיה תבלע בתוך ההגנה.
את קשטן מפחיד הרעיון לנסות משהו חדש- משהו שאולי יפגע בנו, אבל אחרי המשחק שבו נשחק התקפי ונפסיד 6-0, הוא יגיד "לא אני טעיתי, אלא אתם. אתם שאמרתם לי לשחק התקפי."
אם הוא יגיד ככה, אחרי משחק מאוד התקפי, שבו נפסיד בהפרש גדול, אני יותר לא אכתוב על נבחרת ישראל בקמפיין הזה. יש שתי דרכים והוא מנסה רק אחת, הוא שוגה בה, אבל הוא צריך להגיד "רגע! יש גם דרך שנייה!" זה יעזור לו, ועוד איך יעזור לו.
הגיע הזמן להציג משחק שכמותו לא ראינו, אבל למרות זאת, זה כנראה לא יקרה היום ואפילו לא בקנדציה של קשטן.
דה סילבה אחרי גול. היום אנו צפויים לראות זאת כמה פעמים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
