יום רבעי.. היום.. כל כך מהר עבר לו השבוע
חחח אני זוכרת איך פעם כשאיתי היה אומר ביום שלישי שכבר נגמר השבוע הייתי צוחקת עליו.. אבל זה נכון... ראשון שני מתחילים ופותחים את השבוע... אח''כ יום שלישי.. שזה בדיוק הסוף של תחילת השבוע והתחלת סוף השבוע (אמצע) ואז רבעי חמישי.. והינה סופ''ש...
אם שבוע שעבר היה מתיש ועבר במהירות אז השבוע עבר מהר יותר!!! אני לא מאמינה איך השבוע ברח לי..
ראשון היו לי סידורים...
שני הייתי עם איתי
שלישי היה מיועד לקניות לצבא..
רבעי.. הייתי עם איתי..(כמה שיותר, יותר טוב)
ומחר כבר יום חמישי... נקיונות... בנק והופ נגמר גם הוא...
ואז מהר מהר יגיע יום שני המפחיד והמלחיץ... (כי הרי הסופ''ש יעבור מהר כמו כל ספו''ש... ראשון איתי בא לישון פה כדי לבוא איתי לבקום והרי כל היום יעבור במחשבות על יום למחורת...)
ואי אמא... =\

אז היום היה יום נחמד.. מוזר אבל נחמד..
קמתי ב-6 כדי להספיק את האוטובוס של 7 בבוקר.. נסעתי לת''א שם חיכה לי איתי.. הסתובבנו חצי יום בשנקין, בקניונים נידחים ומוכרים.. בתחנה המרכזית (שחוץ מכמה שיכורים לא היה שם שום דבר מעניין) וחזרנו הביתה... אני הייתי עייפה מתה מהנסיעה והמעט שעות שינה של הלילה כי הרי ביליתי חצי ממנו בחוץ עם רותמית היפה שלי (שהיא במקרה בת של אם פנדקאית יחיחחייח ;) ) והיו את הצחוקים של הלייף!!!!!
חחחחחח לשנינו היה קר עד שלא הרגשנו את הגוף.. היה לי פיפי רצחני.. צבע אדום נשמע כל כמה שניות ואנחנו? יושבות בחוץ, צוחקות על שטויות.. נמחקות מסטלה ומשגעות את ספיר בטלפון חחחחחחח אחלה בילוי... (רק חבל שבסוף היה לי פיפי רצחניי ונאלצנו להכנס אחרת הייתי נשארת עד הבוקר.. )
לא משנה בכל מקרה הייתי מתה מעייפות אז שכבנו כזה במיטה מחובקים (כי היה קר וירד גשם.. יחחיח הגשם הראשון איזה נעים היה הריח בחוץ!!!! :-P ) ודיברנו על הצבא ועל מה שיהיה אם יהיה ולמה שיהיה.... ועוד כמה כאלה דברים ופתאום אין לי מושג איך אבל פשוט... נרדמנו.... אני רק זוכרת שבערך בארבע אלעדו'ש החיים שלי התקשר והודיע שיש תינוק חדש במשפחה... יפה וגדול!!!!
האמת דיי התבאסתי שחצי יום העברנו בשינה אבל זה כנראה הייתה השפעה של עייפות, קור שהתערבב עם ריח של גשם ושמיכת פוך נעימה וליטופים מהבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם...!
אח''כ עפנו לאכול אחרי שפיספסנו את כל הארוחות במשך היום הבטן שלי כבר נדבקה לגב... (נו מה.. בבוקר לא אכלתי כי טיילנו וצהריים? איכשהו נמחקו לי מהיום) אז טיילנו קצת ואכלנו משהו קטן והריח של הגשם חירפן אותנו..
אח''כ כשחזרנו הביתה התחיל לרדת גשם.. חחחחחחחח ובלי שום התראה מוקדמת איתי עצר בצד הכביש הוציא אותי מהאוטו ונישק אותי... (כי איפשהו בעבר הרחוק אמרתי לו שאני מתה על נשיקות בגשם {למה אמרתי לו את זה} ואיך הוא זכר את זה בכלל?!!?) בכל מקרה זה היה מצחיק כי כל המכוניות צפרו וזה היה הכי רומנטי ומדהים שיש..
למה?! (כן נכון רותם) כי איתי מנשק בן זונה (או בן פרוצה, או בן של אם פונדקאית) יחחיחיחיחיחיחיחיחיחיחח!!!!
ועכשיו למרות שהצבא מתקרב ולמרות שהכי קשה לי בעולם עם כל זה
לפחות אני לוקחת איתי לצבא (חוץ מאת התיק הענק עם כל הדברים הכבדים שאני צריכה) את הזיכרונות המדהימים האלה מ-
ימיי האזרחות האחרונים!!!! וטוב לי לדעת שלא משנה כמה חשבתי שלא..
יש אנשים שעוד אכפת להם ממני ושאוהבים אותי בצורה שמחממת לי את הלב וגורמת לי לא לאבד את הדרך ולא לשקוע בדיכאון!!!!
רותמית שלי ואיתיוש שלי... הפוסט הזה מוקדש לכם.. לאנשים שהפכו את השבוע שלי, הקשה הזה לקצת יותר טוב....
אחרי כל כך הרבה אכזבות בתקופה האחרונה מכל כך הרבה אנשים... הגיע האור ואיתו 2 אנשים מדהימים!!!
אוהבתתותכם הכי בעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!

נ.ב
מור מאמי.. אם את מגיבה... אז... רק שתדעי אני אוהבתותך... למרות שאנחנו מדברות ממש מעט...
אנחנו נעבור את הצבא ביחד... ויהיה טוב!!!
טוב ייאלללה חבר'ס אני זזתי....
