my fucking life

פעם היית מקבלת אותי. אומרת לי שאני רגישה. אני מיוחדת ,היית אומרת שאת אוהבת אותי .

עכשיו קצת השתנתי,עכשיו אני עושה דברים אחרים אני כבר לא הילדה הקטנה של אמא, זה אומר שאת צריכה להסתקל

עללי ככה כל פעם שאת רואה אותי/עוברת לידי?..

הדברים האלה שאת ומרת לי לעשות,המילים שיוצאות לך מהפה... כשאת מדברת איתי כשאת כועסת עלי.. זה כבר לא מזה שאת דואגת לי

ואוהבת אותי.. זה אצלך כבר מהרגל..... את פשוט כבר רגילה לזה...

אולי את אוהבת אותי ואולי ,אולי איך שהו אכפת לך ממני...

אבל בכל זאת את שחכת לגמרי שזאת עדין אני.....

ותפסיקי כבר לשפוט אותי..

דווקא את שאמורה תמיד אבל תמיד לא משנה באיזה דרך לקבל אותי כמו שאני ולתמוך בי ... אפילו החברות שלי עושות את זה יותר טוב ממך

אז זהו... העיקר שאת מאושרת לך. אני כבר לא חשובה לך יותר

אני סתם ילדה. המבטים שלך.. המבטים המוזרים האלה....את חושבת שאני מסתדרת עם זה!?.. חייה עם זה?..

את באמת ושבת שהחיוכיים והצחוק שלי אמיתי?!...

אולי את חושבת ככה, אני רק יודעת שזה ממש לר ככה...

הכל מזוייף..אני שונאת צבועים אבל אני כזאת מה לעשות?..

כשאני מדברת אליך ואומרת לך דברים את לא מגיבה את כל הזמן עצבנית רק עצבנית אני כבר לא זוכרת אותך לא עצבנית..

אולי אני ואת בכלל לא קשורות?.. אולי זאת טעות?!...

כשאני מנסה להצחיק אותך אני לא מצליחה יש לך לב מאבן.. אפילו גיחוך אני לא שומעת ממך... למה את כל כך מגיעלה אליי בזמן האחרון [שנתיים]

למה?!.. כבר שחכת את כל מה שהיה ביניינו?!?.

נמאס לי מזה!!!

אני כל כך רוצה הגיד לך את זה

אבל... אני לא בעיזה להגיד לך .. ואני אפילו לא יודעת למה...

למה אני לא מעיזה להגיד לך?!..

אני פשוט מעדיפה לכתוב את זה.

או אוליי מפני שאני אוהבת אותך[?!]...

כנרא בגלל זה

ואני לא רוצה להרוס את הקשר עוד יותר ממה שהוא כבר הרוס..

 _ - _ - _ - _ - _

טוב מחר אני אכתוב עוד אין לי כוח עכשיו אני צריכה ללכת לישון אני צריכה לקום מחר ב7 וחצי בבוקר

לילה טוב!!!

3>

אני פותחת בלוג חדש כדי שאני אוכל לכתוב כל מה שבא לי

בלי לדפוק חשבון מי מו מה ולמה..

בלי אנשים שמכירים אותי

וגם אם אני מכירה אותם הם לא ידעו שזאת אני..

הבלוג הראשון שלי היה אמור להיות כזה.. אבל.. הוא לא כי היו שם יותר מדיי אנשים אני מכירה..

יותר מדי חברים.. וגם משפחה..

אני שונאת לחפור..

אבל זה יהיה בלוג החפירות שלי..

שאני אכתוב בו הכל לא משנה תגובות נצאה והחרא הזה אני לא מתרגשת מזה..

אני יודעת שמי שכותב תגובות כאלה זה אומר שאין לו חיים...

טוב.. אז ככה אני אספר פה על החיים שלי.. [זה בערך מה שיש בכל בלוג...לא?!]

 - - - - -

סלחו לי עם חסרות אותיות המקלדת שלי לא משהו

_  _ _ _ _ _ 

אני לא אכתוב פרטים אישיים ...

אני אכתוב על המשפחה שלי..

על החברים שלי...

מה שאני לא יכולה להגיד להם.. אני רק יכולה לכתוב את הרגשות שלי

ועד עכשיו לא היה לי איפה..

טוב..

אני אפסיק כאן אולי אני אכתוב יותר מאוחר

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב... ואני לא יודעת מאיפה להתחיל..

יום טוב..

3>

No Name