כל כך הרבה צעדים שנראה שיהיה מאוד קשה להוציא אותם כאן במילים.
זה כל כך מדהים שרק עכשיו הבנתי כמה השגתי בחיים שלי. כשעובדים קשה, מאוד קשה לשים לב לדרך שעשית ועוד יותר מה השגת. זה מאוד מוזר להסתכל על עצמי בעבר.
אותה ילדה בלי מעצורים, בלי הרבה הבנה או רצון בכלל, שלא מוסגלת ללמוד ולא מסוגלת אפילו לדבר אמת עם עצמה. אותה ילדה שלא מכירה את עצמה פתאום הופכת לה אט אט לאישה. אישה חזקה שהצליחה להשיג את כל מה שרק רצתה. גבר, דירה, עבודה, מצחיק לומר אבל אפילו חיית מחמד.
רציתי שניסע לחו"ל נהנה מהחופש ונסענו, רציתי שנגור ביחד, להרגיש את העצמאות ועכשיו הוא ישן כל לילה לידי.
פתאום שסוף סוף הבנתי, מאוד מרתק אותי מה יהיה הלאה, מה הצעד הבא, מה נעשה, איפה ניהיה, עוד יותר מדהים מזה שאנחנו ביחד. אני לא לבד... אותה אחת הפחדנית ששניה אחת מחייה לא הייתה מסוגלת להישאר לבד כי היה נראה שחייה צונחים לתהום, וואוו לא באמת האמנתי שכל זאת כך יקרה.
לא היה עולה על דמיוני שאפסיק לעסוק בגרפיקה ואתחיל לעסוק בתחום שונה, אבל היום אני יודעת לתת חשיבות למה שמרגיש לי נכון, מה הגוף רוצה או הלב. נראה אני עדיין לא בטוחה אבל ייתכן ואני מכירה את עצמי טוב כמו שהייתי רוצה להכיר בילדותי?
רק לנשום עמוק ולהמשיך ללכת. לא לרוץ ולא לזחול.. פשוט ללכת ולהנות.
סופ"ש נפלא!