זה אולי טיפה ארוךך וניראה משעמם אבל אני השקעתי בזה המוןן מחשבה וכתבתי מהלב אז ניראה לי שזה שווה ליקרוא את זה ולהגיב=]
שלום לך זר...
התהלכתי לי על ענן, ענן של מים שקצהו לא ניראה באופק
לבסוף סחרחורת קלה עברה בראשי ומעדתי מהענן
אט אט התחלתי ליפול במהירות כלפי מטה
לפתע צמרמורת שרצה בגופי וחשתי הולכת למות אני.
עצמתי עייני ופתאום מצאתי עצמי מתהלכת לעבר שער גדול לבן וקסום
אם חשש במוחי ניכנסתי לשם היה רשום שם:"ברוכים הבאים לגן -עדן"
והינה אני עומדת לי על רצפת עננים רכים ואין אף-אחד.
ואז אני רואה את הבאנדם היחיד שבאמת אוהב אותי שבאמת דואג לי
שסולח לי על כל הטיפשות שלי שלא משנה מה תמיד הוא יהיה שם בשבילי
ולפתע פתאום אני רואה אור שחור אפל אני ואדם שלי מתקדמים לעברו.
פתאום רואים זר. זר שקילקל לי את החיים שהרס לי את האישיות והאופי,
לקח ממני את האדם שלי לנצח. הינה אני פה עומדת ללא כל אדם.
הזלתי דמעה, הזלתי שתיים ולפתע עברה מחשבה בליבי ומילים אלו יצאו מפי:"תודה לך זר".