אני מתגייסת מחרתיים. מודיעין. יהיה פסדר בסופו של דבר. הד' במקלדת קצת נאבק בי
לא ידעתי שאנשים מביאים מתנות לגיוס, אבל המשפחה פירגנה ממש אז קיבלתי קצת יותר מאלף שקל, משטח קירור למחשב(!!), אוזניות ומארז ללין. כיף!
עשינו מסיבת תה כי לציין את המאורע (כמו גם את יום הולדת 14 של אח שלי הקטן..)
ככה נראו החצר והשולחן. היה חמוד ומגניב. התמונות צולמו בגלקסי S3 החדש שרכשתי לעצמי במו כספי. הוא גם חמוד.
אני די מותשת מכלום ומאוד מאוד חסרת כוח ומוטיבציה.
הולך להיות מעצבן להשיג גלולות מהצבא. הולך להיות קצת מעצבן להתרגל לצבא. יהיה מבאס תחת להתרגל לקום בבוקר שוב.
בגדול התחושה שלי היא "Meh."
בעיקר אין לי כוח להתעסק עם כל השטויות של סביב זה. אלפי רשימות באינטרנט של איזה ציוד להביא, שחופפות בתכלס באיזה 70%. לארוז תיק, להעמיד פנים שאני לא אדם דוחה ובעל הגיינה מפוקפקת ושאני אשכרה שוקלת להתקלח בטירונות (לא כ"כ מפריע לי החברותא של המקלחות כמו התורים והעובדה שאני מתקלחת נצח כי אני עושה בדיוק מה שאני צריכה וכל מה שאני צריכה במקלחת. ואז לוקח חצי שעה אבל יש רק שעה או קצת פחות לט"ש אז אויש).
יכול להיות שבכלל החלק הכי מעיק יהיה להגיע לגלילות חודשיים כל בוקר בשביל הקורס. תחבורה ציבורית מהחור הזה זה בית זונות (מהסוג הלא רווחי והעמוס במחלות. כמו 'סטודיו קיפוד'?)
שביזות של צעירים פעורים זה גם בדיחה.
אני בנאדם כ"כ ציני ומדכא. כדאי לעשות עם זה משהו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: