האגודה למען תולעי הספרים בישרא

שלום לכולם ^^' אממ, כאן יובל, אני יודעת שאתמול לא כתבתי כלום,

ורק נטע רשמה והכל - אבל לא היה לי זמן ואני כ"כ מצטערת.

להודעה משמחת יותר - עברנו את ה200 כניסות D: תודהתודהתודה *חיבוק><*

ועכשיו אני לא אחפור לכם ואזבל לכם בשכל ואני אעשה פוסט המצלמה (:

קוראים לספר "אנסטסיה", והוא נכתב ע"י לויס לורי.

תקציר הספר -

לאחר שמלאו לאנסטסיה עשר, קרו לה כמה דברים חשובים. חלק היו טובים, כמו

ההתאהבות בוושברון קמיגנס בעל ההליכה המקסימה. וההתקרבות לסבתה, שהייתה בת

שעים ושתיים וגרה בבית-אבות ואף פעם לא זכרה את שם נכדתה. אבל חלק מהדברים

היו איומים. כמו העובדה שהיא הייתה היחידה בכיתה ד' עם שם ארוך מדי להדפיס

לרוחב חולצת טי מבלי שייעלם בתוך בית השחי.

וגם העניין של האח שעמד להיוולד. לא היה לו מקום, כפי שהודיעה אנסטסיה להוריה.

והוא היה בלתי נחוץ לגמרי. לכן, כשאמרו לאנסטסיה שתוכל לבחור שם לתינוק לאחר

שיוולד, היא כתבה במחברתה הירוקה את השם הנורא ביותר שעלה בדעתה. אנסטסיה

הייתה מוכנה לקראתו.

קראתי את כל הספר במשך 3 ימים, יש בו 112 עמודים ו-11 פרקים.

אני ממליצה עליו בעיקר בגלל שיש בו משהו אמיתי, משהו מחיי היום-יום של הילדים בתקופה הזו,

יש בו משהו מצחיק, ציני וקומי ומצד שני (בו זמנית) משהו עמוק ועצוב, יש התמודדות עם

חיים חדשים שנוצרים והתמודדות עם מוות, אהבה ראשונה וחברות.

זה ספר מדהים,  באמת, והיה לי העונג לקרוא אותו. (:

אם קראתם את הספר הזה ואתם ממליצים עליו גם כן, אתם מוזמנים לכתוב לנו בתגובות מדוע

אתם ממליצים על ספר זה, ונוסיף את ההמלצה שלכם לפוסט.

לפי מה שקראתי הספר קשור לז'אנר הספרותי של אהבה ונעורים,

כי בכל זאת - ילדה בת 10 זו נערה. לא? ;)

אני מקווה שתקראו ותהנו D:

יובל ונטע (: