לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Make It Happen. Shock Everyone


הפעם זה אחת ולתמיד. ואני אצליח.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

what you eat today - you wear tomorrow


אני מרגישה שהצלחתי לחזור לשליטה.

אני יודעת איך למנוע מעצמי את כל הטעויות והנפילות, ארוחות לילה, ארוחות בחוץ.

 

במקום לזלול איזה טוסט או whatever אני מכינה לי תה טעים(עם סוכרזית) וסיגריה:)

במקום לאכול בחוץ, אני נראית הרבה יותר טוב עם כוס קפה! ושכולם יתפטמו מהעוגות והפסטות נוזלות השומן שלהם.

לאכול בלי טלוויזיה אני כנראה לא אצליח לעולם, אבל

במקום לראות שני גברים וחצי אני רואה FTV בזמן האוכל.. מזוכיזם קלP:

ואין כמו טינספו טוב כשרעביםקריצה

 

 

 



 

 

בוקר: 4 פריכיות - 140

       תפוח - 57

 

צהריים:

 

ביניים:

 

ערב:

 

סה"כ:

 

 

נכתב על ידי *Blondie* , 30/12/2011 12:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רזה


אני מרגישה חוסר יכולת התבטאות נוראי לאחרונה.

וזה לא היה כל כך נורא אם "לאחרונה" לא היה פרק זמן של שנה וחצי.

אני חושבת שזה קרה מאז שהתגייסתי. כאילו משהו במסגרת הצבאית, בעצם קיומה של מסגרת אמיתית שיכולתי לרמות עד רמה מסויימת בלבד, חסם אותי. הרג משהו קטן בי. הרג את הבחורה חסרת השליטה, הפזיזה, הבלתי מרוסנת שהייתי. ואיתה מתו ההשראה והמוזה.

וגם עכשיו כשאני כבר לא חלק מאותה מסגרת, כשאין משהו שבאמת חוסם וכופה, עדיין אני לא עצמי.

 

הייתה לי מחשבה שזו תוצאה של מעגל החברים שלי. כי עכשיו אני מוקפת אנשים איכותיים, משכילים, מחושבים לרוב. אנשים ברמה.

ופתאום אני לא אליטיסטית, פתאום אני לא הכי טובה ומוצלחת מכולם. ובהיעדר תחושת העליונות אין לי סיבה להתעלות גם על עצמי ואין לי על מה להתלונן כל כך.

 

ואולי בגלל זה הצורך הזה לפתח אובססיה להפרעה. משהו שיעסיק אותי תמידית, משהו שייתן משמעות ומטרה. משהו שיהיה רק שלי ורק אני אבין. וככה שוב אהיה מעליהם. משהו מיוחד שאפשר רק להסתכל ולהתפעל ואף אחד לא יוכל לגעת ולהבין.

 

 



נכתב על ידי *Blondie* , 8/12/2011 20:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דרך חדשה


 

 

אני חושבת שרזון זה דבר מקסים ויפיהפה.

עדינות שבירה, מתיקות בלתי נגמרת, נשיות.

אני רוצה להיות קטנה קטנה, שמחבקים בזהירות כי מפחדים שהיא תישבר.

 

ואני רוצה להיכנס לזה בפול ווליום, להגיע ישר למשקל המיועד ולכמות הקלוריות שאני מצפה מעצמי לצרוך במשקל הנ"ל, להרגיש את הרזון בכל הגוף גם אם הוא עדיין לא בדיוק שם. אבל אני חייבת לזכור שזו תהיה הטעות הכי גדולה. אני צריכה לעשות את זה לאט לאט, להוריד 100 קלוריות כל שבוע וזה יגיע, ככה גם הגוף לא יספיק להתרגל לכמות הקלוריות וימשיך לרדת בקצב מסחרר(: והרי חזר לו גם המנוי לחדר כושר! אוי זה הולך להיות מדהים.

 

טינספו שקשורות למטבח פשוט עושה לי את זה בטירוף! הניגודיות הזאת פשוט הורסתP:

 

 

 

 

 

 

 

 

 



נכתב על ידי *Blondie* , 6/12/2011 20:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  *Blondie*

בת: 34

תמונה




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*Blondie* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *Blondie* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)