אני משחזרת את הפרק ס.O במטרה לקבל איזשהי תגובה הפעם לא נראה לי שאנשים יגיבו פוסט מתחת (שעכשיו שני פוסטים מתחת) והנה הוא:
*
"בוקר!" אמרה אמא ונשקה לכולנו לבוקר טוב.
"מה השעה?" שאל סקיי מנומנם. "שש" "רק שש?כ"כ מוקדם?מה כבר יש לעשות?" אמר סקיי וחזר לשנתו.
לין ואני קמנו במהירות, ולבסוף גם סקיי, שלא הייתה לו ברירה אלא לעשות כך.
"מה יש?למה הערת אותנו מוקדם?" שאלתי, ידעתי שיש סיבה. סיבה יש לכל דבר.
אמא חייכה וענתה לי "הזמן קצר והמלאכה מרובה" "תלבשו את אלה" שלושת חליפות הגופי הכחולות לא היו מוכרות לי, אמא אמרה שהעליונה לסקיי, האמצעית לי, והתחתונה ללין.
"את הבגדים שאתם לובשים עכשיו תניחו בסל הזה ולאחר מכן בואו לארוחת בוקר" אמרה לבסוף.
"איפה כל אחד מתלבש?" שאל סקיי ולאחר מספר רגעים של שקט אמר "את לא רוצה להגיד שכולנו כאן ביחד..."
"יש מספיק מקום, לך לאמבטיה או למטבח, או שתחכה." סקיי הלך אל חדר האמבטיה.
"צריך עזרה מתוקי?" אמא שאלה אותי. "לסגור את השרוך מאחורה" עניתי בחיוך.
אמא עזרה ללין להלביש את החליפה, לאחר שחיכיתי מעט סגרה לי את הריץ' רץ' מאחורה ושלחה אותי לאכול.
*
נכנסתי אל המטבח, ראיתי את אבא לובש חליפה דומה לשלי, שחורה, במקום ריץ' רץ' סוגרים אותה מקדימה עם 'כפתורים' מיוחדים, לעומת זאת החליפה של סקיי נראתה כמו שלי, מעניין איך הוא סגר ת'ריץ' רץ' צחקתי, החליפה התאימה לסקיי יותר מאשר לי, בגלל שהיא צמודה ראו את כל השרירי הבטן שלו, לין ואני נראנו כמו צימוקים בחליפות המוזרות האלה.
התיישבתי והתחלתי לאכול קורנפלקס, אמא נכנסה היא לבשה חליפה שחורה כמו של אבא.
לאחר הארוחה, אבא לקח את סקיי והסביר לו איך לנווט ולתפקד את החללית, אותי ואת לין לקחו אל 'המועדון' זה היה בהחלט מרשים. הקירות הכתמתמים,הכריות הציבעוניות, צעצועים, בובות, מחשב ומה לא?
שיחקתי קצת במשחקי מחשב נחמדים.
לאחר כמה זמן הרגשתי שהראש שלי כואב, ידעתי שזה מהצמא, לא שתיתי כל היום.
"לין רוצה לשתות משהו?" שאלתי והיא הנהנה בראשה.
ראיתי שהיא הייתה שקועה בציור שציירה זה עתה, כשהתקרבתי זיהיתי שזאת החללית מבחוץ, ממש ריאליסטי, יש לה כישרון חשבתי והלכתי למטבח לקחתי לי גזוז וללין מיץ.
כשחזרתי ראיתי את אמא, הופתעתי, נראה שחיכתה לי, היא לקחה אותי ואת לין לחדר נוסף, המשכנו במעלה המסדרון, עברנו על פני 4 חדרים נוספים. זה היה החדר השביעי מתחילת המסדרון חשבתי במהירות.
זה היה חדר אימונים. הרצפה הייתה מכוסה מזרונים, 2 מזרונים ענקיים היו בעצם הרצפה.
היו שם כל מיני מתקני אימונים בחלק הראשון של המזרון. השני היה ריק. אמא הראתה ללין מספר תרגילים שעלייה לעשות, דברים שאני זוכר שעשיתי כשהייתי מעט קטן יותר...
היא לקחה אותי לחלק השני של החדר, הוא היה מופרד מהראשון, אמא לחצה על כפתור והורידה 'קיר' שגרם להפרדה מוחלטת בין החדרים מעצם היותו אטום.
הסתכלתי עליה במבט שואל והיא הסבירה לי שהחדר הזה מיועד לאימונים בלחימה, אפשר לשנות בו את כוח המשיכה.
היא הגבירה את כוח המשיכה פי 5 מאשר בכוכב שלנו, היה לי קשה ללכת או לזוז בכלל, לבסוף אמא החזירה את המצב לNORMAL. אז ביקשה ממני שאנסה לתפוס אותה, היא הורידה את כוח המשיכה פי 10 מהרגיל, היה לי קל לזוז, ובכלל יכולתי אפילו ללכת על התקרה ובכ"ז הצלחתי לתפוס את אמא רק אחרי 5 דקות, זה היה קשה, אמא אומרת שככה הכי טוב להתאמן-הסכמתי.
היא נתנה לי חצי שעה הפסקה ועברה אל החלק הראשון של החדר לראות מה עם לין, נראה שלין התאמנה ועבדה קשה. לא הבנתי מה אמא מנסה להשיג באימונים האלה, לכן יצאתי לחקור ולברר מה עם סקיי לאן אבא לקח אותו, ראיתי את סקיי המשועמם מקשיב להסברי אבא על כוחות המשיכה של כוכבים ושטויות כאלה ואחרות, הוא לימד את סקיי לנווט בחללית.
*
"סקיי" לחשתי.
הוא היה מולי, במיטה מעל שולחן העבודה, אני ישנתי למעלה במיטת קומותיים, ולין ישנה מתחתיי.
"כן,מה אתה רוצה?" ענה לי בלחש ובישנוניות.
"מה אתה ואבא עשיתם אתמול?" שאלתי, למרות שידעתי את התשובה, או לפחות מה הם עשו בחלק משמעותי מהזמן.
"מחר" ענה לי בלחש.
השעון צלצל, 5:30 בבוקר, קמתי להתארגן ולאחר מכן אכלתי ארוחת בוקר והסתכלתי בכוכבים.
הנהג אוטומטי פעל , חלפנו לאט ליד כוכב, כוכב הרוס וכבוש ע"י האימפריה, רק הרס וחורבן הם יוצרים, מעניין אם כבר הרסו לנו את הבית.
כולם עוד ישנו רק אני התעוררתי מהשעון, הסתכלתי בשעון, כבר 6:00, השקט הזה העיק עליי, היה בו משהו לא נעים...
"בוקר טוב!" "איך ישנת?" אמרה לי אמא.
"טוב" עניתי שמחתי שאמא קמה, לא היה לי נעים לשבת לבד בחללית.
"כולם עוד ישנים?" שאלה.
"כן" עניתי.
בוא נלך להעיר אותם, יש לי הפתעה בשבילכם אמרה כבדרך אגב, אני מקווה שלא כמו החליפות גומי המוזרות האלה השבתי לה בחיוך.
אהבתם?לא אהבתם? תגיבו . (והפעם באמת תגיבו)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
