הוא התחיל בריגול אחריי דרך הבלוג הקצת יותר מוכר שלי,

והמשיך ללהגיב באותו בלוג, בעיקר תגובות על כמה אני סקסית וכמה אני עושה לו את זה.

כמובן שחשבתי שהוא קריפ לחלוטין, אבל החלטתי להשתעשע.

אחרי שהוא יזם שליחת תמונות עירום שלו [בלי פנים] אליי למייל, הצעתי שנעבור לאייסיקיו.

לקח לי זמן לשכנע, אבל בסופו של דבר הוא הסכים והתחלנו להתכתב פה ושם.

הוא התעקש על כמה שאני אישה סקסית חזקה ומושלמת ואני התעקשתי שהוא לא מכיר אותי בכלל,

אז הוא הציע משחק שבו כל אחד מאיתנו, בתורו, שואל את השני שאלה שהיא לא על זהות.

התחלנו לשאול שאלות חודרניות שלפעמים היה גם לא פשוט לענות עליהן, אבל תמיד ענינו,

ולמדנו להכיר אחד את השני טוב יותר.

אתמול בלילה פתאום נהיתה לי איזו חולשה עליו.

פתאום נשברתי. פתאום הייתי מסוגלת להודות שאני נמשכת אליו, שאני רוצה אותו, שיהיה שלי..

הוא היה שיכור, חרמן ומצחיק, ואני הייתי עייפה וחרמנית- שניהם בגללו.

סיכמנו שהחל מאתמול בלילה, אני קוראת לו בייבי.

הוא שאל למה. אמרתי,

כי תמיד רציתי לקום ליד מישהו בבוקר ולקרוא לו בייבי..