זרם חזק, מים קרים.

חפפתי שלוש פעמים ומרחתי על השיער מרכך בריח ורדים,

וקשרתי אותו בקוקו גבוה עם גומיה.

שמתי סבון נוזלי על הספוג ושפשפתי כל מילימטר בעור עד שנהייתי אדומה.

גילחתי את כל החלקים שצריך בלי לפספס שערה אחת,

ודאגתי לשפשף טוב טוב את כפות הרגליים עם אבן מחוררת,

לא לפני שצחצחתי שיניים פעמיים במברשת חדשה.

שטפתי את המרכך מעל השיער, סחטתי אותו, סגרתי את המים ויצאתי.

את השיער ואת הגוף עטפתי היטב בשתי מגבות לבנות, והלכתי לחדר שלי.

נשכבתי במיטה, חיבקתי את הפוך שלי והבנתי,

                                שלכלוך כזה לא יורד אף פעם.

אין לו מושג כמה אני חושבת עליו.

לכל דבר שאני עושה מצטרפת המחשבה שהלוואי והוא היה איתי עכשיו.

ומשום מה אני לא מצליחה לתפוס את ההגיון של כל הקשר הזה.

איך שפתאום הוא מצא אותי, ואיך שהכל התפתל והסתלסל והגיע לאיך שהוא עכשיו.

אני כלכך מקווה לא לדפוק גם את זה.

אני לא חושבת שאי פעם הרגשתי ככה.