ואוו באמת שתקופה לא רשמתי פה כלום.והאמת מוזר,כי דווקא בתקופה האחרונה כן היו לי דברים,ואפילו משמחים,שראויים לציון כאן ושוב,משום מה פשוט לא הגיעו לי הידיים למקום הזה.
קודם כל,קודם כל,השלמתי עם נופר.אני מתכוון השלמתי לגמרי-בלי פרצופים,בלי ריבים חוזרים ונשנים.זה אמנם עלה לי באגו ב250 שקל זר ליומולדת אבל בינתיים זו היתה השקעה טובה.מאז שהשלמנו(שזה חודשיים וקצת) יצא לנו להפגש כבר כמה פעמים,לשבת ,לאכול ולדבר כמו חברים ולא כמו אויבים.השלמנו פערים,הבנו איפה ולמה טעינו.ועכשיו חיוך פשוט לא יורד לי מהפנים.נהייתי אדם אחר-שמח יותר,מרוכז יותר,מצחיק יותר וכייפי יותר.
דבר שני שהוא גם לא פחות חשוב-קניתי רכב.אחרי חושבים עם עצמי שרכב משפחתי כבר לא מתאים לצרכים שלי(לא מבחינת גודל אלא מבחינת כמות זמן שאני זוכה לנסוע עליו) החלטתי שאני צריך רכב משלי.כדי שאם יש צורך ורצון לצאת לאנשהו,לא יהיה לי תירוץ של "אני לא יכול,אין לי איך להגיע" אלא תירוץ יחיד שיהיה לי כרגע זה "אין לי כח אני עייף".אז אחרי כמה חודשים של חיפושים,של קריאת ביקורות,סקר שוק,בחינת דגם אולטימטיבי,התחדשתי דייהטסו סיריון שנת 2008.טיפה מצ'וקמקת,אחרי קצת תיקונים אבל במצב טוב.עכשיו אני בהחלט יכול להגיד-זה שלי.שלי פרטי שייקח אותי לאן שצריך...
ומאז חיים שלי השתפרו ממש.השלמתי פערים עם הרבה אנשים,נהייתי בליין יותר גדול ממה שהייתי ועכשיו פשוט הרבה יותר קל להתנייד ובלי צורך בתחבורה ציבורית הנוראית שיש לנו במדינה.וכמחבן שככה הכי נכון והכי כיף לצבור וותק בנהיגה.אז הנה היא,בובה חדשה שלי.טוב,כבר לא כזאת חדשה.אבל שלי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
