היי לכם. קוראים לי תום ואני ילד בכיתה ח'. יש לי שתי אהבות גדולות בחיים. האחת היא כתיבה. אני מאוד אוהב לכתוב, לכתוב שירים, סיפורים, מאמרים, כתבות ומכתבים. והאהבה הגדולה השנייה שלי היא נועה, ילדה בכיתה שלי.

אני ונועה היינו מאז ומעולם ידידים טובים מאוד, תמיד רציתי להיות חבר שלה, ללכת איתה בקניון וברחוב ולצעוק לה שאני אוהב אותה, אבל לא הייתי בטוח שהיא בעניין שלי, בגלל זה ניסיתי להתקרב אליה בתור ידיד טוב.

נועה היתה הילדה הכי יפה בכיתה. היא לא היתה מלכת הכיתה או המקובלת של השכבה אבל עדיין הרבה בנים רצו אותה. אני הייתי אחד מהם, כמו שכבר הבנתם.

היה פעם אחת שאביב הציע לה חברות, מיד אחרי שהיא נפנפה שני בנים. היא לא ידעה מה לענות לו, היא די חיבבה אותו, אבל ידעה שהוא קצת רע לבנות.

היא התייעצה איתי לגביו, סיפרתי לה כל מיני סיפורים ששמעתי מה"אקסיות" שלו.

סיפרתי לה שאחרי שהוא נפרד מנטע, ביום שנועה לא הגיעה לבצפר בגלל שהיתה חולה, הוא הקליט אותה רוצה לחזור אליו בקול מסכן.

אחרי שהוא הקליט אותה, הוא הלך לאחראי צלצולים ומוזיקה בבית הספר וביקש ממנו לשים דיסק משלו במשך ההפסקה. באמצע השיר הושמעה ההתחננות של נטע לחזור לאביב. כל השכבה צחקה עליה במשך שבוע.

היא הושפלה ובכתה המון. ולאביב נתנו עונש לרשום "יותר לא אשפיל את נטע מול כל בית הספר" 200 פעמים להגשה יום למחרת.

זה לא היה אכפת לו, כי חבורתו המורכבת מעוד שלושה בנים עזרו לו, ובטעות כתבו 50 פעמים יותר מידי, ועל זה המורה החמיאה לו, ונטע רק התעצבה עוד יותר.

נועה הזדעזה מרוע הלב של אביב.

והחליטה ל......

המשך יבוא....