קודם כל הודעה!

אני אוכל להוסיף ספוילר [לגלות מה יהיה בפרק הבא] אם תרצו...

אם מי שרוצה שיכתוב 1 בתגובות.

מי שלא רוצה שיכתוב 2 בתגובות.

ובאמת... שכל אחד יכתוב אחת מהמספרים כדי שאני אדע מה אתם באמת רוצים...

אוקי...

נעבור לפרק 3... הוא טיפה אלים...

בפרק הקודם:

כל כך ריחמתי עליה אבל ידעתי שאם אני אצא אני לא רק אסתבך איתם אלא נועה תהייה יותר מסכנה.

פתאום ראיתי את הפלאפון שלה בידהים של קובי המכופף. כל כך רציתי לשלוח SMS לבנות, אבל דווקא היום ההורים שלי החרימו לי אותו... איזה באסה!

מיד עלה במוחי רעיון מבריק....

בעוד החבורה מסתכלת על נועה האומללה והמסכנה, סימנתי לה לבעוט באביב במקום הכי כואב בגוף שלו [כן כן.. הזין...] ברגע שאני אסמן לה...

תוך כדי שיחה בין ארבעת החברים, נועה הצליחה להשתחרר מהחבלים ברגליים וניסתה להסתיר זאת מהם, ואכן הצליחה.

באותו זמן חיפשתי משהו קטן וכמעט שקוף לזרוק כדי להסיח את דעתם, ומצאתי! זרקתי לעבר השיחים הקוצניים בכיוון מנוגד אליי עיפרון ירוק שכמעט ואי אפשר לראותו בין עלי השיחים. אדם היה בטוח שהרעש מהשיחים זה בעצם מישהו והלך עם קובי לרחרח ולבדוק מי שם. שלומי התקרב בכמה צעדים קטנים, ואביב המשיך לעמוד מול נועה כדי לא לתת לה לברוח אבל עדיין מבטו היה לעבר השיחים. ובאותו רגע ממש, נועה בעטה באביב במקום הרגיש, כל החבורה קמה מיד לראות מה קרה.

שלומי שכמעט וראה את המקרה החטיף לנועה סטירה.

התרגזתי נורא ויצאתי מהמחבוא בשקט. בעודם מסתכלים באביב שקיבל מכה יחסית כואבת, בעטתי מאחור בקובי ונתתי לו בעיטה רצינית בבטן.

שלומי קפץ עליי והתחמקתי בנס, כמעט נמחצתי! ובאותו רגע בעטתי בעיטה אחורית באדם שניסה להתגונן.

תוך כדי האבקות רצינית זאת השתחררה נועה מהחבלים בידיים.

קובי נעמד מאחורי וכמעט הכניס לי בראש אגרוף אבל אז בדיוק נועה נכנסה בו עם מרפק חזק ביותר בגב.

התחמקתי ממכה נוספת של אדם והשתטחתי על הדשא, תפסתי את הספר ההיסטוריה הכבד, ועוד לפני שהספקתי לראות מי מולי שמתי את הספר כאילו מגן על ראשי מחבטה מפוספסת בנועה מצד אביב שקם על רגליו.

נועה ראתה את המעשה, החטיפה לאביב סטירה וכמעט בלי לראות הצליחה לבעוט אחורנית בקובי בזרוע ובבטן.

באותו זמן בדיוק, שמה לב נטע שנועה לא חזרה מההפסקה והבינה שהיא בצרה, היא מיד אספה את כל בנות החבורה ועוד לפני שהמורה לאנגלית הספיקה להכנס לכיתה הן רצו וחיפשו אותנו.

שירי, עוד ילדה מאותה חבורה ביקשה מהמורה 5 דקות ללכת בשם כולם. הורשה לה והיא רצה יחד עם החבורה.

כל אחת מבנות החבורה רצו למקום שונה.

נטע ראתה מימינה האבקות של ממש. היא קראה לאלו שהיו לצידה, שירי ומיטל והן באו בריצה.

מיטל, המהירה של הכיתה, רצה במהירות האור, וניסתה לעצור אבל לא הצליחה וכך הצילה אותי מעוד חבטה של אדם. היא הפילה אותו על הדשא והתישבה עליו.

קובי ראה את מיטל ומיד ניסה להעיף אותה אבל אז נטע עשתה את המהירות של החיים של ונכנסה בו שנייה לפני שנגע במיטל.

שירי הגיעה מתנשפת והחטיפה לקובי ולאדם סטירות חזקות מאוד.

שירי ונטע, הקטנות והקלות של הכיתה התיישבו על קובי כדי להכביד עליו.

שלומי הצליח לתפוס אותי ובניגוד לחבריו קובי ואדם הוא התיישב עליי.

זה היה כל כך כואב, כמעט ובכיתי. מיטל, שירי ונטע לא יכלו לעזור לי כי היו תקועות עם חצי מהחבורה.

אביב השתטח על נועה ממש לידי וניסה לנשק אותה...

המשך יבוא....