אני גרה בעיר שלא הייתם רוצים לגור בה. ( מולדת הערסים, ניאו-נאצים, בני עקיבא, הצבת פסלי סוסים בכל עבר!). תחשבו לרגע על העיתון החינמוני הזה שאתם מקבלים כל שבוע. לנו יש עיתון שכדאי לקרוא בגלל שאחר כך תרגישו נורא חכמים.

יש מדור אחד, שמו של הכותב הוא "סאם זיברט". שם מומצא כמובן. כי אסור שיגלו את זהות הכותב העסוק במקצוע כמו של סאם. סאם הוא בלש פרטי! כמובן שבלש פרטי יכתוב על החיים הפרטיים של האנשים שעבורם הוא ריגל. זה כרוך בתשלום. ובטח שהוא ירד לפרטים האינטימים ביותר. סאם מספר על החששות המרובים שתקפו את "מיקי" (שם בדוי!). הוא כותב שאף ש"חברותייה ישבו עימה ואמרו לה משפטים כמו "מיקי מותק, חיים הוא לא הטיפוס" או "תראי איך הוא תמיד מפרגן לך". מיקי סירבה להאמין.." וחיים מתגלה כקזנובה מחוצף שנוטש את מיקי ואת ארבעת (?) ילדהם בזמן ש: "הוא יצא מן המכונית ומיד קפצה בלונדה על גבו הם הלכו לדירה של אחיו...הוא ניפגש בבית-קפה עם ברונטית שאלתי את עצמי האם צבעה את שיערה.." בהמשך מתלגות עוד שתי נשים. מיקי לא דאגה בנוגע ל"העדרויות הממושכות של חיים" בגלל שהוא הסביר לה את המצב בפשטות "לא מכיר את מי ששלחה לי את זה לנייד" הוא מפטיר. אז מיקי מתעלמת מההודעות האינטימיות שנשלחו לנייד של בעלה. כמובן שהן עשו את דרכן לשם בטעות. לאחר שסאם מצליח באופן בלתי ידוע לצלם את חיים מתגפף עם נשים זרות מסתיימת הפרשה כך: "מיקי שתקה שבועיים ואז הזמינה חברים ליום הולדתו של חיים. בזמן שכולם ליקלקו את שאריות העוגה מיקי אמרה "חיים, חיים שלי. תודה על 20 שנות הנישואים. על כל הארבעה ילדים הנפלאים שנתת לי.ועל ארבע השנים האחרונות שענית אותי!" מיקי פותחת את מכשיר הטלווזיה וכולם צופים בחיים מתגופף עם ארבעת פילגשותיו. הגברים שותים לחייו והגברות דוחקות זו את זו במרפקיהן. חלק מתעלפות. מיקי יוצאת את החדר, יורה לעצמה כדור אחד בלב ומתעופפת משם, הרחק הרחק מעבר לגגות האפורים של עירה (עירי), הרחק מהמולת השוק והרחק מגופות החתולים הטריות על הכביש..נסחפתי. אבל הקטע של הטלווזיה באמת היה כתוב שם!

~~~~

אני מאוד מקווה שהימים של ראש השנה הם לא השנה (שתחול), מתומצתת ודחוסה. כי אם כן...אז ככה תראה השנה שלי:

מדי פעם, א' תתפרץ בחימה עזה על כולנו ועל כל הנמצא בדרכה. ( אין לדעת לאן הדרך הזאת מובילה). היא תספר לנו שוב ושוב כמה שהיא שונאת אותנו ומייחלת למותנו המיידי בעזרת מגרסת נייר וכו'..תטרוק את דלת הכניסה בחוזקה, עלעלי טייח קטנטנים ינשרו מהצדדים, אט-אט ..עד שלבסוף נוכל לצפות בשכן כל זמן שנרצה!

סבתא המסכנה והטובה שבוודאי לא מבינה למה מגיעה לה משפחה מעורערת שכזאת תנסה להשכין שלום בין הצדדים:

המערכות

1. א' VS כל העולם

2. א' VS שאר הדרים בבית

3. ת' א' ואני VS המערכת!!!! (אמאבא)

4. אמאאבא, אני ת' א' VS שמונמון (חתולה)

5. א' ת' VS אני

6. ת' אני VS א'

...

זה נשמך עד אין קץ!

סבתא תנסה לדבר אלינו בהגיון..אך לא תצליח..זאת לא הגישה. היגיון לא שולט כאן...דמט.

תחל  שנה וברכותייה!

שלכם.