בוקר טוב.. לכל הישנונים... מה נישמע?

אצלי בסדר גמור.. אבל אני נמצאת עכשיו בסערת רגשות שתוקפת אותי.. :( ואין לי מושג מה לעשות.. אין לי כל כך עם מי להתייעץ.. אז החלטתי לכתוב לכם ואולי לכם יהיו עצות טובות..

אמממ... טוב אני אספר לכם על דוד שלי הוא גר איתי ועם אמא באותו בית... ואת האמת בהתחלה זה ממש לא הפריע לי אבל עכשיו זה מפריע כי הוא לא שם לב ומתחיל קצת לעבור את הגבול שבין דוד לאב... הוא מתחיל להעיר לי כל מיני הערות כאלה מעצבנות ודיי חופר... אני לא יודעת מה לעשות ביקשתי מאמא עזרה אבל היא אדישה נוח לה שמישהוא אחר מטפל לה בילדה... אז היא עוד אומרת לי שזו אשמתי היא אומרת שאני צריכה לעשות עם זה משהו או אולי להגיד לו שיפסיק כמובן תמיד אני צריכה לצאת אשמה היא אף פעם לא תעיר..

וזה מאוד מעצבן אותי כל הקטע הזה של למה היא לא מעירה לו... למה היא נותנת לו ככה להיות ולהעיר לי. אני יודע תשהכל מתוך אהבה אבל באמת שזה כבר מוגזם הוא תמיד מתחיל עם ההרצאות המעצבנות שלו...

ודייי!! נימאס לי מזה.. אני לא יכולה לסבול את זה.. מצד שני הוא בן אדם נורא רגיש ודיי נוח לו את האמת להיטפל לאנשים... כשקשה לו במשהו או שסתם משעממם לו ואני לא יכולה להגיד לו שהוא עבר את הגבול הזה..

כי הוא מאוד אוהב ומעריך אותי ואני לא יודעת מה לעשות... מה אתם אומרים? מי צודק אמא שלי או אני?

אשמח לקבל תגובות בנושא..

בשביל שלא יהיה לכם משעמם לקרוא את הצרות שלי אני מביאה לכם עכשיו בלינקים של אוכל.. אז.. תהנו וכל מי שלוקח לבלוגו חייב קרדיט בשבילי כמובןןן!!

טוב זהו סוף הפוסט שלי אני באמת משתפת אתכם בהכל ואני מחכה לתגובות..