^ אני . הכי אמיתית שאפשר ^

תמיד אהבתי ללכת ראש בקיר, אני ילדה כזאת .

תמיד אהבתי יותר להתמודד עם המכשולים שאנשים אחרים הציבו לי מאשר לקבל את המובן מאליו, את הקל ..

אז כשהציעו לי להיות לוחמת ישר קפצתי על ההזדמנות להוכיח לכולם שאני כן יכולה .

וכמובן , איך לא , החיים קפצו גם הם כדי להציב מולי את המכשולים שאני כ"כ אוהבת ללכת מולם ראש בראש .

אז היה את אבא ששאל למה אני צריכה את זה , והחברים שצחקו לי בפנים כשאמרתי את זה ,

וכל מיני בנים שהכרתי שלא האמינו שאני באמת ילך על זה .

אבל כן הלכתי .

רוב הסיבות שבגללן הלכתי להיות לוחמת זה כי רציתי להראות לכולם שאני יכולה ושאני מסוגלת .

שזה משהו שכולם חשבו שאני לא יצליח לעבור . 

והנה הצלחתי .

כולם באים לבקש ממני עצות לגבי הצבא - כי אני לוחמת , כי יש לי זוית ראייה אחרת .

ותמיד כמו בכל מקום יהיו את אלה שיגחכו ויגידו שאני בושה , שאני צריכה לקרוא לעצמי תומכת לחימה ולא לוחמת כי לא עוברים לי כדורים מול העיניים .

אבל אף אחד לא מבין את המהות של להיות לוחמת . שלא מתבטאת רק בתעודת לוחם שאני יקבל אחריי שנתיים בצבא .

שזה להילחם על התואר , על מה שאני . על להיות לוחמת . כי לא הרבה אם בכלל מקבלים באהדה את העובדה שיש לוחמות , בנות , בצבא .

ויש את אלה שיתפסו ממני , כי אני באה לעשות שירות של 3 שנים , בלי אקסטרה כסף על עוד שנה שאני נותנת מהחיים 

ואלה שיגידו 'וואלה צריך עוד בנות כמוך שבאמת אכפת להן' כי באמת אכפת לי . אחרת כנראה שהייתי משתמטת .

ושואלים אם טוב לי וכמובן גם שלא טוב אני אגיד שאני מרוצה , כדי שלא יגידו 'אבל אמרנו לך שלא כדאי לך להיות לוחמת' 

אני אגיד שטוב לי כדי שלא יהיה איזה סיכוי קטן שיגידו מאחורי הגב ידענו שהיא לא תצליח להתמודד עם זה .

אז מבחינתם תמיד טוב לי . ומבחינתם לא קשה לי בכלל , ואני נהנת מכל דבר . גם מהשמירות ב3 לפנות בוקר בקור שאלוהים יודע מאיפה הוא הגיע .

ואני נהנת מהמסעות שעברתי שהיו קשים לי . ומהטירונות שלא הייתה קלה לי בכלל .

אבל אני לפעמים לא מתייחסת לכל זה , רק מסתכלת קדימה וחושבת שבעוד כמה זמן , תקופה קצת ארוכה שאפשר להעביר בצורה נחמדה עם אנשים מדהימים , אני אצא לקורס מפקדים ואני יגיע למה שאני חולמת להיות . להיות זאת שתחנך את הדור הבא של הטירונים .

לעבור שוב את כל המכשולים ואת כל הכאב ראש והעצבים אבל הפעם מנקודת מבט אחרת , מנקודת מבט יותר בוגרת ומבינה .

אני מקווה שתהיה לי טירונית כמוני , שתעשה לי מוות וייסורים קשים , אבל שאני יוכל להבין אותה ולהגיד לה שגם אני הייתי כמוה , שגם לי היה קשה והתייאשתי והמון אבל שאני צריכה להראות לכולם ששום דבר לא יכול לשבור אותי , או אותה , כי היא בחרה בדרך הזאת והיא צריכה לקחת על עצמה את כל הרגעים הקשים ואחר כך להסתכל עליהם ולהבין שהכל היה לטובה . שזה בעצם מה שיחזק אותה להיות בחורה חזקה בעתיד .

כי אני יודעת שלחנך טירונים להיות חיילים טובים זה שוב ללכת עם הראש בקיר . לא סתם אומרים שלהיות מפק"צית זאת העבודה הקשה ביותר שקיימת. אבל אני חושבת שזה אחד התפקידים היותר ממצים שיש בצבא, משהו שאני יוכל להגיד בגאווה שהצלחתי להתמודד איתו .

אז אולי אני קשה , ואולי אני הולכת עם הראש בקיר ומסבכת לעצמי את החיים במקום לבחור בדרך הקלה (ולפעמים אני באמת מצטערת שאני לא בוחרת בה) אבל כנראה שאני בנאדם כזה, כזה שאוהב להציב לעצמו מכשולים, לבכות , לצרוח ולהתעצבן אבל בסופו של דבר לעבור אותם .

אני פשוט צריכה לזכור , שגם כשהכי קשה לי והכי כואב לי ועצוב לי , אני פשוט לא צריכה להפסיק לרגע והעיקר - לא לוותר .

כי לוותר זה לחלשים .

שיהיה לילהטוב (:

don't let go , never give up .. it's a wonderful life