^ אני . הכי אמיתית שאפשר ^

אי אפשר ככה יותר ..

אני מרגישה משוגעת , באמת שכן .

אני מאבדת את זה .

אבל אני לא רוצה לאבד אותך .

קשה לי , כל כך קשה לי להיות כל כך לבד אבל איתך .

וכל האינטואיציות שלי צודקות, וההרגשות שלי כשאתה נמצא עם מישהי אחרת ..

ידעתי, כל הזמן הזה ידעתי .

הריי אנחנו לא בקשר מחייב אז מה אכפת לך ?

אבל אני לא יכולה . זה פוגע בי .

אבל אני לא יכולה להתרחק ממך ..

לא יכולת לתת לי את ההגדרה שהייתי צריכה, והייתי מסוגלת להתפשר איתך .. כי אני אוהבת .

לא מאמינה שהגעתי לשלב הזה שאני סוףסוף מוכנה להודות בזה, חודשים שאני מתכחשת לזה .

אומרת שיש שם רגש, שיש שם משהו .. אבל זה כבר לא סתם משהו .

אני אוהבת אותך .

אוהבת את הבנאדם הדפוק הזה, זה ששוכב עם עוד בנות .

זה שלא מוכן להיכנס איתי לקשר מחייב , זה שלא רואה אותי בתור הבת זוג שלו ..

זה שפגע בי, רמס את הכבוד שלי , איבד אותי כל כך הרבה פעמים .

זה שאמר לי לפני שבוע שאני לא יוותר עליו .

זה שנמצא בHAPPY PLACE שלי.

זה שבגללו אני נמצאת שם .

זה שהצליח לגרום לי דברים , שסחרר אותי , העיף אותי באויר וגרם לי לנחות על הרצפה .

זה ששיחק לי בלב , שבר אותו , ריסק , חיבר מחדש ,

זה שהתעלם מהרגשות שלי .

אותו אני אוהבת, עליו אני לא מוכנה לוותר .. לא רוצה .

עם כמה שקשה, אני לא מסוגלת .

לא מוכנה לאבד אותו , את החבר הכי טוב שלי , היחיד שנשאר .. היחיד שלא השתחרר .

הסלע שלי , האבן , הקיר , המשענת .

הוא ולא אחר .

זה שאני חושבת עליו בחיוך או בעצבים , זה שאני חולמת עליו חלומות .

אנחנו לא יכולים להיות ידידים , לא משנה כמה ניסינו אי אפשר 

אנחנו מאמצים יותר להתרחק, להתעלם מהקרבה , להתעלם מהרגשות ומהדחף האינסופי לנשק אחד את השני

זאת משימה סביב השעון ואי אפשר ככה 

כי בסופו של דבר אחד מאיתנו נשבר ואנחנו חוזרים 

כשידעתי שאני היחידה, הייתה תקופה כזאת קצרה , שבה הגעתי למסקנה שלא אכפת לי מההגדרה

הבנאדם הראשון שהייתי מוכנה לעשות בשבילו את ההקרבה הזאת

כי הוא אמר לי שאני היחידה .

ועכשיו כשסוף סוף גיליתי שלא, שהייתה עוד אחת או שתיים 

אני מרגישה מחנק

חתכתי ממנו שוב היום , לא התאפקתי שעתיים ואמרתי לו שקשה לי . שאני לא שלמה עם זה .

הוא תפס אותי כל כך חזק, נישק אותי בכל הכוח עד שלא יכולתי לנשום .

נישק אותי נשיקה שאומרת כל כך הרבה דברים שהוא לא מוכן להגיד .. והמילים היחידות שיצאו לו מהפה היו 'תפסיקי עם השטויות שלך'

איך אפשר להפסיק ? איך אני יכולה ואמורה להתעלם מזה שהוא שוכב עם אחרות בזמן שאני סוגרת שבת בבסיס ?

הוא לא חבר שלי , ואני לא יכולה למנוע ממנו דבר כזה .

אבל הוא היה הדבר הכי קרוב למערכת יחסים בשנתיים האחרונות שלי .

קרבה אמיתית, לא טלפונית .

של שיחות נפש של שעות , חיבוקים ליילים, נשיקות חטופות , ושינה ביחד .

וכמובן ריבים , המון ריבים .

עד שאמרתי לו שאני כבר מרגישה כאילו אנחנו זוג שנשואים 50 שנה .

איך אפשר לוותר על דבר כזה שנמשך כמעט שנה ולעבור ל'טייס אוטומטי' שחוסם רגשות , חוסם את כל מה שאני חושבת

את כל מה שאני רוצה

שזה בעצם הוא .

רק הוא .

לא רוצה אף אחד אחר .

אבל הוא לא מוכן להתחייב ..

חברות שלי אמרו שברגע שאני יאזור את האומץ ויחתוך ממנו לתקופה של יותר מחודש (הזמן הכי ארוך שלא היינו ביחד בקטע הזה , המערכת יחסים הפתוחה הזאת) הוא יבין .. הוא יבין ויתצטער ויחזור .. והפעם על אמת .

אבל אני לא מצליחה למצוא את הכוחות בשביל לעשות את זה 

אנחנו ביחד , כל הזמן ביחד, מסביב לשעון . 24/7 .

אין לי כוחות להתמודד עם זה בצורה אחרת , אני לא יכולה .. אני כבר לא יודעת איך אני רוצה להתמודד עם זה .

אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני לא רוצה לוותר עליו .

היום ויתרתי עליו והוא הגיב כאילו מינימום נפרדתי ממנו , כאילו היינו עכשיו שנה ביחד וזרקתי הכל לפח .

וחזרתי, חזרתי עם הזנב בין הרגליים .

פשוט מאבדת את עצמי כבר, 

מאבדת את עצמי בין כל הדברים שאני צריכה להתמודד מולם , ובמיוחד להתמודד מולו .

קשה לי איתו וקשה לי בלעדיו .

הדבר היחידי שאני מבקשת זה שמישהו ישלח לי סימן , שאלוהים ישלח לי סימן ודרך ללכת בה כי אני איבדתי כבר את הדרך שלי 

שישלח סימן שאני לא מבזבזת את הזמן שלי (למרות שאני יודעת שכן)

שמישהו יעזור לי למצוא את עצמי .

התייאשתי .

YOU ARE EVERYTHING I NEED AND MORE