The Beautiful World

כמובן, הבית הוא מקום רחוק. לאחר המבחן הייתי צריך ללכת לעבוד כרגיל על המכונית. בבית הספר המורות הזמינו מומחה (אתם כבר יודעים מה זה מומחה בשביל מורות) שיחבר את התאים הסולאריים. בנתיים אני ומיכאל ראינו כל מיני סרטונים מצחיקים באתר http://www.jibjab.com מומלץ. ומרוב שעמום ניסינו לגרום למכונית לנגן יונתן הקטן והצלחנו חחח. וואי איזה קטעים יש עם המורות האלה. היינו אני ומיכאל- התלמידים, מול מאירה ולימור- המורות.

מאירה: אתמול הייתי בחתונה של הבת של הדוד של האחיינית של הסבתא שלי.

לימור: וואו איזו משפחה רחוקה

מאירה: כן והיו שם כל מיני מאכלים טעימים...

אני: אממ, מאירה מה עם המכונית?

מאירה: למשל, עוף וסושי...

אני: מאירה?

לימור: אוי סושי זה ממש טעים. אני זוכרת שאכלתי אותם בכמויות פעם...

אני: לימור?! מאירה?! מה עם המכונית?!?!?!?!

מאירה: מה? אה כן נכון צריך לבדוק אותה.

אני: !!!!!!!!

מיכאל: טוב אני סיימתי לעצב את הסמל שלנו. עכשיו רק להראות אותו ללימור.

לימור: את רואה? העגילים האלה חדשים. רק היום קניתי אותם.

מאירה: וואו והם עלו לך הרבה?

מיכאל: לימור, סיימתי לעצב את הסמל.

לימור: לא לא ממש. קניתי אותם נורא בזול.

מיכאל: לימור....?

לימור: כן כן חמוד אני כבר באה לראות.

מיכאל: טוב...

*כעבור כמה דקות*

מיכאל: לימור...את באה לראות את הסמל?

לימור: והחולצה לעומת זאת לא נראה לי הולכת כ"כ עם המכנס...

מיכאל: לימור!!!!

לימור: כן כן חמוד אני כבר באה.

*כעבור כמה דקות*

מיכאל: לימור!!!!!!!!!!!!!!!

לימור: אין לי זמן לבוא לראות את הסמל. תשלח לי אותו לאימייל.

*יש לציין שהמרחק בין המחשב של לימור למחשב שמיכאל עבד בו על הסמל היה 2 ס"מ*

מיכאל: -_-"

מיכאל: יש לי רעיון! מצאתי אתר שקוראים לו Jibjab עם הרבה מערכונים.

אני: מגניב! אז בוא נראה.

מיכאל: רגע...זה עם קול וצריך רמקולים. אבל הרמקולים נמצאים ליד המורות והן לא ממש מרשות לנו.

אני: אל תדאג. המורות האלה עיוורות לחלוטין. חכה פה רגע.

הלכתי להביא את הרמקולים. עברתי מול המורות בזמן שהן דיברו והן אפילו לא שמו לב שעברתי לידן.

אני: הנה הבאתי את הרמקולים.

מיכאל: מה? איך?

אני: אמרתי לך. המורות האלה עיוורות.

התחלנו לראות סרטון אחד בפול ווליום. פתאום המורה נכנסת.

מאירה: אתם עובדים על המכונית?

אנחנו: אממ...כן...כן...

*באותו זמן הסרטון פועל בפול ווליום ברקע*

מאירה: יופי. תפתרו את הבעיות.

מיכאל: מסתבר שהן גם חירשות לא רק עיוורות XD

*עוז, תלמיד בפרויקט, מגיע.*

אנחנו: היי עוז.

עוז: היי. מה אתם עושים?

אני: רואים סרטונים מצחיקים באינטרנט

מיכאל: אהמ. עובדים...

אני: אה. כן. נכון.

עוז: כן....אני רואה.

מאירה: אה עוז הגעת. אני צריכה שתעזור לפתור בעיות במכונית.

עוז: איזה בעיות יש?

מאירה: אני צריכה שתעזור...במכונית...ו...אני צריכה שתפתור את הבעיות.

עוז: אבל איזה בעיות?

*מאירה הולכת. מעמידה פנים שלא שמעה את עוז*

אנחנו: XD

בנתיים, המומחה סיים לחבר את התאים הסולאריים.

מומחה: סיימתי.

מאירה: יופי בואו נבדוק שהיא נוסעת.

*פרטים חסויים* *זמן מה מאוחר יותר*

לימור: מישהו יודע איך מוחקים תמונות ממצלמה דיגיטלית?

אני: אממ אני יכול לנסות.

לימור: הנה תראה, יש לי פה Erase, אבל אני לא יודעת מה לעשות.

אני: ניסית ללחוץ על OK?

לימור: הי! זה עובד! אתה גאון!

אני: אהא.... "-_-

לימור: אם אני עושה Erase All זה מוחק את כל התמונות נכון?

אני: כן.

לימור: אוקי.

*לימור מחברת את המצלמה למחשב*

לימור: אה!!!!!!!!!!!!!!!! אוי ואבוי!!!!!!

כולם: מה?! מה קרה?!

לימור: נמחקו לי כל התמונות!!

מאירה: אבל חשבתי שעשית במצלמה Erase All.

לימור: כן! אבל לא ידעתי שזה ימחק את כל התמונות!

כולם: כן.... -_-

*לימור מארגנת את התמונות שיש לה על המחשב. פתאום מופיעה הודעה: "המקום בכונן D עומד להיגמר. אנא פנה מעט קבצים"*

מאירה: אוי ואבוי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כולם: מה?? מה קרה???!

מאירה: אין לנו מקום!! אין לנו מקום!!

עוז: אז מה הבעיה? תמחקי דברים.

מאירה: אבל אין לנו מקום!! אין מקום!!

לימור: טוב אני אמחק כמה תמונות.

מאירה: אבל אין מקום!!!

לימור: הנה מחקתי. עכשיו יש מקום.

מאירה: אבל אין!!...אה מחקת? יופי.

אין צורך לתאר את התגובה של כולם באותו רגע.

כולם: טוב בואו נבדוק שהמכונית עובדת.

*מפעילים את המכונית*

המורות: זה עובד היא נוסעת! היא נוסעת!

אני: יופי היא נסעה. אבל זה לא הכל, צריך לבדוק עוד כמה דברים כדי לראות שהכל בסדר.

מאירה: לא!! לא!! זה עובד! אל תבדוק את זה ותבאס אותנו!

אני: אבל יכול להיות שזה לא בדיוק עובד, צריך לבדוק...

מאירה: לאאא!!! זה עובד! זה עובד!!

אני: אבל...

מאירה: זה עובד! תחזור לכיתה!

אוי ויי -_-

*אל תדאגו בסוף בדקנו את זה בלי שהן ראו והכל בסדר ^^*

וואו היו עוד מלא קטעים אבל אין לי זמן וכוח לכתוב הכל. בקיצור היינו בבצפר 9 שעות!! וחזרנו ב-19:00 הביתה. שעתיים אחר כך נפגשנו כל החברים וסיפרנו להם "חוויות" מהמורות XD סה"כ היה אחלה יום. מלא צחוקים P:

יום שבת. אין קורס קיץ! ס"ס הפסקה! לא לא לא... צריך להגיע ב-10 בבוקר לבצפר כדי לעבוד על המכונית... יאי.

אז שוב בדקנו, ושוב היו קטעים עם המורות. רק שהפעם היינו כל הקבוצה ולא רק 2-3 תלמידים. סיימנו שם ב-3 וחצי בצהריים וחתכנו אלי הביתה. ראינו שרק (השני) וקבענו ללכת יום אחד לשלישי ^^ ניסינו לשחק "פיפוש" למי שמכיר (משחק חובה בואו נאמר XD). אבל זה לא עבד L. בערב לא היה לי מה לעשות חוץ ממסנג'ר (שזה גם משהו בהתחשב בעובדה שלא היה לי זמן להתחבר אף פעם).

יום ראשון. קמתי בבוקר לקורס קיץ...בפעם האחרונה! DDDDDD: וכמתנת פרדה, השעון המעורר לא העיר אותי בבוקר. הספקתי להגיע לפחות.  קיבלנו את התוצאות של המבחנים....לא משנה! יש לי מועד ב' עוד 9 ימים :P. עבדנו שוב על המכונית, והמורות הסבירו לכולם איך הכל עובד, ובדקנו את המכונית שעובדת :P. אז מחר התחרות! בהצלחה לנו :P

נ.ב- פגשנו כלב צהוב חמוד וקראנו לו "פוקסי" כי הוא דומה לשועל ^^ עוז גם ליטף אותו, ומאירה הסטירילית אמרה

לו לשטוף ידיים 20 פעמים עם סבון. מסתבר גם שהמורות פוחדות מכלבים חחח (אההה! לך! לך! קישטה!)

ב-20:00 הלכתי ל"באזר הכוכב" שם עשו לנו הדרכה וסיור בחנות כדי שנראה מה העבודה (אני עובד שם) וקיבלתי השבוע את המערכת שעות שלי. בערך 10 עד 15 שעות בשבוע, כשהמשכורת 15 ש"ח לשעה. בחישוב פשוט זה יוצא מספיק כסף כדי להחזיר לאנשים כמה חובות (המבין יבין) חח :P

יום שני. התחרות הגדולה! היינו צריכים להיות בירושלים ב-9, אז היינו צריכים לצאת מהבצפר כבר ב-6:30. מעייף. הצטרף אלינו מישהו בשם "גיא" שהיה הצלם שלנו (עפ"י הגדרה של המורות: יודע להשתמש במסרטה XD). נסענו נסענו נסענו... הגענו לשם ב-9:15 ואנשים העלו זיכרונות ממחנה קיץ שהיה בחופש הגדול של שנה שעברה באותו מקום. כשהגענו התחלנו לבדוק את חיישני האור שלנו, ולראות את אורך הקו הלבן (אל תדאגו אם אתם לא מבינים בנתיים). הסתבר שעובי הקו הוא 4 ס"מ! זה פיצי! אז היינו צריכים לצמצם את המרחק של החיישנים אחד מהשני. ב-10:30 תחילה התחרות. היו 5 תחנות:

1. נסיעה בירידה ממדרון תלול (כ- 55 מעלות). המכונית שלנו הייתה צריכה לנסוע במדרון בלי להדרדר (רצוי לפחות) ושמהירותה לא תהיה גבוהה יותר ממהירותה בנסיעה במישור. את תחנה הזאת שרדנו P:

2. זיהוי מכשול ועצירה. המכונית הייתה צריכה לנסוע לכיוון מכשול, לזהות את המכשול ולעצור. בתחנה הזאת הייתה לנו קצת בעיה כיוון שעד שהמכונית עצרה, היא כבר התנגשה במכשול ^^. נחזור לכאן מאוחר יותר.

3. נסיעה בשיפוע צידי (כ-30 מעלות). המכונית הייתה צריכה לנסוע על שיפוע בקו ישר בלי לסטות שמאלה או ימינה, ולא מהר יותר ממהירותה במישור. את התחנה הזאת גם שרדנו P:

4. הצגת מצגת בפני השופטים שמסבירה על איך המכונית עובדת, מה מרכיב אותה וכו. ההסברים היו טובים אז לדעתי עברנו שם ^^

5. נסיעה בקו ישר, AKA- נסיעה על קו לבן. את התחנה הזאת עוד לא עברנו כיוון שהיה צל על הקו הלבן (נו באמת).

בכל תחנה בדקו את המסה של המכונית. כנראה כדי לוודא שלא הוספנו או הורדנו דברים למכונית (מה שהיה נגד החוקים). המסה של המכונית שלנו היא 3 ק"ג P:

היה כמובן כיבוד קל ושתיה, אז לקחנו לנו מטעמים ^^

אחרי התחנה ה-4 של הצגת המצגת, גילינו...שנפתח לנו חוט במכונית! "מלחם! תביאו מלחם!" "לא צריך מלחם, פשוט נלפף את החוט ונדביק עם צלוטייפ"

אז זה מה שעשינו ופתרנו את הבעיה P: אחר כך החלפנו את חיישן המרחק, בחיישן חדש וגילינו שהוא מזהה לפחות 20 ס"מ יותר. אז הלכנו שוב לתחנה עם המכשול, והמכונית עצרה! P: עברנו את התחנה P:

הגיע גם מישהו מאמריקה שרצה לדעת פרטים על המכונית שלנו, אז הייתה לי הזדמנות להתאמן על האנגלית שלי. לחפור באנגלית זה הרבה יותר כיף מלחפור בעברית P:

אחר כך הלכנו ס"ס לתחנה של הקו הלבן. שם הייתה הצלחה מסחררת.

אם זה היה הקו , והמכונית שלנו הייתה צריכה לנסוע עליו...

אז המכונית נסעה ככה

                                       /

                                        /

עם נטייה קטנטנה שמאלה. בקיצור די נכשלנו שם. אחרי שנכשלנו בדקנו שוב את המכונית, וראינו שהיא נוסעת ישר לגמרי. כשבדקנו אותה על הקו גילינו מלא מלא מלא סדקים בקרקע שגרמו למכונית לפנות שמאלה! זה לא פר. לא אמרו לנו מראש שיהיו סדקים! :@

אחרי כל התחנות, הראו לנו ניסוי עם מכונית אמיתית (כזאת שדתיים לא נוסעים בה בשבת. הא? מה זה קשור?). הראו לנו איך המכונית בולמת בלי מערכת ה-ABS ועם מערכת ה-ABS. מכל הסיפור הזה לא הבנתי כלום XD

אחר כך קיבלנו אוכל D: סנדוויץ' טונה, עם ירקות ועם בורקסים...טונה = 3> ואז התכנסנו באולם כדי שיכריזו על המנצחים. כולם קיבלו תעודות השתתפות, אחת לבצפר, ואחת לכל תלמיד בנפרד. המורות של כל בצפר קיבלו...ספר! וואו....אה כן, גם 2000 ש"ח ^^. שייקה (המנהל של הפרויקט) שוב נאם לנו ו...מה לעשות הוא לא יודע לנאום! "אני רוצה לספר לכם סיפור... פעם היה אי שהאנשים בוא היו נמוכים וגבוהים. הילדים קיבלו ציונים לפי הגובה שלהם...בלה בלה בלה. לסיכום אני רוצה להגיד שגם אם לא תיוולדו גבוהים, המאמץ שלכם לשאוף גבוה הוא מה שחשוב". גם בתחנה של הקו הלבן הוא כזה "אני נותן לכם דקה מעכשיו. 10...9...8...7...6..." כנראה שהוא לא יודע כמה זה דקה. וזה שהוא מלחיץ לא ממש עוזר.

הקיצר לא זכינו בכלום. אבל הצד החיובי הוא שאורט אפק, שרפא"ל בנו להם את כל הפרויקט גם לא זכו P:

שוב חזרנו למיניבוס. נסענו נסענו נסענו לבצפר, שם כל אחד קיבל את התעודה שלו, וחוברת מיוחדת שמתארת את כל הפרויקטים. חזרתי הביתה!

מחר אני מתחיל לעבוד ^^ בקרוב יבוא כנראה פוסט שמתאר את המכונית. אם יהיה צורך ואם מיכאל לא יעשה את זה מספיק טוב P:

מחר גם ההרשמה לתיכון "אורט דרום". אני אלך כנראה אחרי העבודה (וואו מגניב להגיד את זה XD).

בנתיים, הנה הלוגו שלנו (יוצר: מיכאל):

ועכשיו, דרושים שמות!

אלה הבובות שלי ^^

אני אתאר אותם כיוון שהמצלמה קצת מעוותת. מימין לשמאל:

אוסקר: דובי צהוב ופוזל עם עניבה אדומה

באמצע: כלב צהוב (המצלמה עשתה אותו לבן) חמוד שמחזיק כדור

משמאל: משהו חום חמוד לא מוגדר עם אוזניים אדומות, וריצרץ' במקום רגיש...

אז... חוץ מלאוסקר אין לי שמות ל-2 האחרים. אתם מוזמנים להציע ^^

ובנתיים, בחזרה להווה. וכמו ש"אני!" אומרת, עד להרפתקה הבאה ^^