וואי מלא זמן בלי עדכון. Shoot me (אני מקווה שאתם לא מבינים אנגלית ^^). היכונו לעוד פוסט מסודר וחפרני.
יום רביעי- כבר שכחתי מה קרה ^^... אה כן! הייתי בעבודה והאחראית שלי (חני) אמרה לי שאני צריך לעבוד מחר בבוקר. הכל טוב ויפה...רגע! קבענו ללכת לבריכה O: אוף. טוב בסדר...אין מה לעשות...
יום חמישי- מתפלאים שיום רביעי היה כ"כ קצר? טוב אני פשוט לא זוכר מה קרה באותו יום ^^ (אני וזיכרוני הקצרצר ^^). טוב אז ביום חמישי, מצברוח חופשי. קמתי, התארגנתי, אכלתי, התקשרתי לשאול אם לבוא עכשיו לעבודה. מה? אני צריך לעבוד רק בצהריים? -_-". טוב אני עדיין יכול להספיק לבריכה עם כולם! D:. אוי רגע. צריך ללכת לבצפר לקבל את הציון של המבחן במתמטיקה. *מחזיק אצבעות*.
דבורה: שלום עידו
עידו: הי באתי לבדוק מה...
דבורה: קיבלת 69. אתה ב-5 יחידות.
עידו: אני...הא? מה?
דבורה: מזל טוב עידו. הנה תראה את המבחן.
עידו: אני אני אני
דבורה: בוא תראה איפה טעית
עידו: אני אני אני
דבורה: אתה בא?
עידו: אה? כן כן.. (עברתי? עברתי!)
אמאאאאא. X ענק על שאלה שלמה. כנראה זה מה שהוריד לי את הנקודות :$
וליד הציון פשוט היה רשום "חלש מאוד בגיאומטריה" חחח לפחות שימחקו מילים שאני לא אראה...
אז חזרתי עם הידיעה הזאת הביתה והתארגנתי לבריכה. לכבוד זה שעברתי אמא שלי הרשתה לי לנסוע במונית (20 ש"ח!) כדי לחסוך זמן P:. בדיוק כשהגעתי כולם התמרחו והקייטנות יצאו מהמים (מזל ^^). וגם נטשה הגיעה בפוקס (אחותה של ג'רלדין. משחק מילים מתוחכם ^^). היא כנראה הייתה צריכה את מנת הבריכה השבועית שלה. אז נכנסנו וניסינו ללמד את מיכאל וג'רלדין לשחות (שזה בעצם הפרומו למשימה בלתי אפשרית 4) והם די התקדמו P:. ניסינו גם ללמד את מיכאל לעלות על הכתפיים של אלעד וזה לקח לנו רק רבע שעה (6 ילדים על ילד אחד) XD. מסכן אלעד. הכתפיים שלו לא יחלימו בזמן הקרוב. אח"כ חלק נעשו רעבים אז יצאנו מהמים והם קנו (איך לא) נקניקיות בלחמניות P:. אני כבר הייתי צריך ללכת הביתה לעבודה :(. אז חזרתי, התקלחתי, אכלתי והלכתי. עד הערב.
*Hello Moto*
עידו: הלו.
אבא: יש לי הפתעה בשבילך.
עידו: הפתעה? מה זה?
אבא: אתה תדע רק מחר. עד אז תנחש.
עידו: אפילו לא רמז?
אבא: זה משהו שתאהב והוא שימושי.
עידו: אוקי...טוב אני אחשוב מה זה.
יום שישי- אני אתן לכם לנחש מה עשיתי.
1. עבדתי
2. עבדתי
3. עבדתי
נכון! עבדתי! מ-10 בבוקר עד.... 16:30! מעייף. ישר אחרי זה אבא שלי בא לאסוף אותי לראות את "ההפתעה". מסתבר שזה...פלאפון חדש! דור 3! נוקיה E65! :P
קבלו לינק ותראו :P
קיצר אבא שלי רוצה שאני אלמד אותו איך להשתמש במכשיר כי הוא דוגל בקטע של "ילדים הם בעלי תפיסה מהירה ומבוגרים לא". דווקא יש מבוגרים עם תפיסה מהירה. כמו חבר שלי שיכול לפתור קובייה הונגרית בכמה דקות ולא רוצה לגלות לאף אחד איך הוא עושה את זה (דאמ).
חזרתי הביתה והלכתי מאוחר יותר לנופר. בפעם הראשונה מאז כמה חודשים...אביעד הגיע לנופר! ווהו! ראינו את הסרט "12 במחיר 1 – 2" (לא, זאת לא טעות במספרים XD). מיכאל התחיל לקרוא קומיקסים חדשים. לא יודע איך קוראים להם אבל אם הוא קורא את זה – זה בטח טוב :P.
יום שבת – לא עובדים! יום מנוחה! יום לעדכן את הבלוג! או שלא...
בבוקר נסעתי לסבתא שלי וניסיתי להראות לאבא שלי איך להעביר קבצים מהפלאפון למחשב וההפך (מיכאל, אין לי מושג איך אתה מסתדר עם אמא שלך XD). אחר כך הוא לקח אותי להסביר לעוד חברה שלו איך להשתמש חחח. בסוף חזרתי הביתה. אלעד, נופר ועמית נפגשו לבד ומיכאל וג'רלדין נפגשו לבד. אני עובד ביום ראשון אז לא יכלתי לבוא.
יום ראשון – שוב עבודה. 10 בבוקר. אה ונחשו מה? המצלמה בפלאפון שלי לא עובדת. אז סיימתי לעבוד ב-15 ואבא שלי לקח אותי לשירות לקוחות של סלקום. קפה חינם :P. "כמה זמן לחכות?" "בערך שעה". אז בנתיים שהמכשיר בתיקון, הלכנו לאופיס דיפוט (אל תתווכחו איתי! אני יודע שיש T בסוף המילה!) וקנינו אוזניית Bluetooth ("שן כחולה") אלחוטית לפלאפון :D. האושר. הלכנו חזרה לסלקום לברר אם הפלאפון מוכן ואמרו לנו "עוד כמה דקות. הפקידה עסוקה כרגע". עכשיו, אין שום קיר שמפריד ביני לבין הפקידה וה"עיסוק" שלה כביכול היה לדבר שעה עם חברה בטלפון. (הייתי מפטר אותה). בסופו של דבר קיבלנו חזרה את הפלאפון שלי (תקין!) ונסענו משם.
אבא: תבדוק שהחזירו לך את הפלאפון עם כל מה שבפנים
עידו: זה בסדר אל תדאג *פותח את הפלאפון*
עידו: תעצור!!!
אבא: מה?
עידו: אין לי כרטיס זיכרון!
אבא: קיבינימט עם סלקום האלה!
חזרנו חזרה לסלקום ואמרתי להם שלא קיבלתי חזרה את הכרטיס. הפקידה פתחה מגירה שכתוב עליה "לקחת הביתה" (סתם בצחוק) והוציאה משם את הכרטיס שלי. ס"ס נסענו משם.
עצרנו ברבמד (ה"קניון" של קרית מוצקין) לקנות פיצה. הייתי אקסטרא רעב אז לקחתי 2 משולשים :P. וטרופית כמובן.
*ובנתיים, במקום אחר.* הכנופייה הלכה לקריון יחד עם 3 משצ"ים שהגיעו לביקור. נסעתי לקריון כדי לגלות שהם כבר לא שם. הם התפצלו ל-2 קבוצות. הכנופייה המקורית, ואביעד, עמית והמשצני"'קים- גבריאל, סופי ואמיר. הלכתי עם המשצניק"ים כי רציתי להכיר אותם. בנתיים אבא שלי הלך לדוכן שסוחר בפלאפונים:
אבא: שלום, קניתי מכשיר חדש ואני רוצה למכור את המכשיר הישן שלי.
מוכרת: מה המכשיר אדוני?
אבא: נוקיה 3510
מוכרת: פחחח כבר לא מייצרים אותם.
ואצל אביעד- הראינו ל...אני אכתוב "חבר'ה" במקום משצני"קים כי אין לי כוח. אז הראינו לחבר'ה את הקליפים שכל כיתה בבצפר שלנו עשתה לכבוד מסיבת הסיום *חבריי האסירים... (המבין יבין :P)*. שיחקנו קצת פינג פונג וגיליתי כמה אני גרוע (ואופטימי) וראינו את המופע של נמרוד הראל. הזמנו פיצה. יצא שסה"כ אכלתי 5 משולשים כל היום ^^. חזרתי הביתה לקראת עוד יום עבודה.
יום שני- עבודה ב-9!. היום הכרתי את האנשים הפחות חביבים.
"אני רוצה ספרים"
"חסרים לנו חלק מהספרים שאת צריכה..."
"לא אכפת לי. אם אין לכם ספרים אני אלך למקום אחר"
*שתלך*
לעומת קונה שהתווכח שעה כדי שנוריד לו את המחיר בשקל. בשקל!
חזרתי הביתה ושמעתי קצת מוסיקה בפלאפון (סו לייק מגניבוש). אני גם חושב על לפתוח טבעת לאוהבי סעלב (סעלב = הסמיילי :P) מי מצטרף? :P
אחח התמכרתי (שוב) לשיר Man for all seasons של Robbie Williams. אז הנה קליפ של השיר יחד עם אחת האנימות האהובות עלי- Full Metal Alchemist:
מעכשיו בכל פוסט תהיה תזכורת על המאבק והעצומה כנגד חסימת האתרים! עד עכשיו חתמו 25 אנשים! אולי אתם תהיו הבאים
P:
נ.ב.- עכשיו כשיש לי פלאפון עם מצלמה, תצפו בקרוב לכותרת "פוסט תמונות"!
עד להרפתקשה הבאה :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dodly