| 3/2008
פורימון (שזה כמו פוקימון רק עם פורים) P:
היה זה בוקר...
בוקר רגיל שעבר כמו כל בוקר אחר...
עד שהגיע... צהריים!!
*טה טה טההההה* (מוסיקת מתח)
הלכתי לי הביתה מבצפר.
"אני הולך הביתה מבצפר"
באתי כהרגלי לבדוק את תיבת הדואר.
"אני בודק את תיבת הדואר"
ופתאום... מה אני רואה שם?
"מה אני רואה שם?"
אתה מוכן להפסיק לחזור על כל דבר שלי?!
"אה אופס, סליחה"
ופתאום אני רואה... מכתב מצה"ל על שמי!
אני פותח את המכתב ורואה... "צו התייצבות לרישום ובדיקות..."
או בקיצור- צו ראשון O:!!
לא חשבתי שאני כבר אקבל צו ראשון יחד עם המעטים שמקבלים בכיתה י' (טוב נו, זה מה שמקבלים על זה שנשארים שנה בגן חובה XD)
אבל זה עוד רחוק... התאריך שנקבע הוא 2.7 ועד אז יש לי זמן לפתח את ה... מה שלא מפתחים ^^
אז הכל טוב ויפה נכון?
לא!
מסתבר שלא רק פוליטיקאים מושחתים. המורה שלי לתופים לקח ממני כסף על שיעורים שלא  התקיימו ולא יתקיימו, הוא די מבריז משיעורים ובכללי טוען שהוא לחוץ, בזמן השיעור הוא מושך זמן כדי שאני אצטרך עוד שיעורים... בקיצור אני ואמא שלי החלטנו שאני אפרוש ממנו. כרגע אני מחפש מורה אחר שקרוב לבית. אם יש לכם המלצה, אני אשמח :)
ומכאן נעבור לפורים!
ביום רביעי חגגנו את פורים בבצפר. היו לנו תחפושות ודוכנים, תחרות להקות, תחרות תחפושות... אנשים היו מקוריים XD. במקום הראשון בתחרות תחפושות זכו 2 אנשים שלבשו משולשים והחזיקו שמפו וקראו לעצמם "משולשים חופפים". ועל זה נאמר- חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
גם 2 ילדים התחפשו לחדשות ערוץ 2. הם שמו על עצמם טלוויזיה ועליה רשום "מה שרואים בטלוויזיה" ואז חץ עליהם, "זה לא מה שרואים במציאות" ואז חץ למטה, ורואים שיש להם תחתונים XD. גדול ^^
היה די מגניב בכללי, אבל היה קצת חסר משהו באירגון. לא נורא, שנה הבאה האירגון נופל עלי ועל חבריי לפרלמנט הנוער ונקווה שיהיה טוב יותר ;]
אני לא שם פה תמונות, אבל תרגישו חופשי לבקש P:
אתמול. אתמול. אתמול אתמול אתמול!!!!!
היה היום הכי וואו שהיה!!
הלכנו עם י'3, הכיתה שזכתה בתחרות קישוט הכיתה, ללונה פארק בת"א. באוטובוס, הנהג שם דיסק של המופע של שלישיית פרוזק, ופשוט לא הפסקתי להתפקע מצחוק! חבל שהם התפרקו. כשהגענו לשם, אני דניאל וענווה הלכנו ישר למתקן הטופ-ספין:
השאר בהתחלה פחדו, אבל בסוף עלו (כי הכרחנו אותם ^^). אחר כך הלכנו לאנקונדה!
חצי שעה תור לדקה נסיעה. פעם ראשונה שלי שם, וממש הייתי משותק בנסיעה O:
Fatality!
היה כיף לא נורמאלי. אני חוזר לשם שוב!!! מי בא? D:
אחרי הלונה פארק הלכנו למזיאון הילדים בחולון, לתערוכה שנקראת "הזמנה לשקט".
בתערוכה הזאת, שמים אוזניות ואסור לדבר במשך כל הזמן. המדריך הוא חירש, והתקשורת היחידה איתו היא בסימנים והבעות. מה שיפה בתערוכה, זה שהיא באמת נותנת מבט קרוב יותר לעולמו של החירש, שהוא בעצם רגיל לחלוטין, רק שאנחנו לרוב נוטים לחשוב אחרת.
והאמת? אני הייתי בוחר להיות חירש. זאת אומרת, התקשורת הבינאישית בדיבור כ"כ... לא בשבילי. אני לא אוהב לדבר. אני אוהב להביע את עצמי בדרכים אחרות כמו בעזרת תנועות, סימנים וכו. תחשבו כמה הפסקול של כל מצב בחיים יכול להשפיע. למשל, כשאתם קמים בבוקר. אם אתם שומעים את הציפורים מצייצות, עוד לפני שפקחתם עיניים, אתם תדאו שזה כנראה בוקר. אם תשמעו כלים בכיור, תדעו שההורים בבית, ועוד דוגמאות רבות.
התערוכה הזאת כייפית, מגניבה, וחזקה. והמדריכה שלנו בכלל הייתה ממש חמודה :)
כדאי לכם מאוד ללכת אליה. זה יפתח לכם את הראש (בצורה שעליה אתם חושבים עכשיו).
בערב הלכתי עם עמית ועוז (ועוד איזה 15 אנשים שתוכלו לקרוא עליהם אצל רז) ליום הולדת של רז.
היה מגניב XD שיחקנו באולינג ואכלנו מלא פיצה ושתינו מלא קולה, ובסוף סיימנו בגבעה. בקיצור היה ממש כיף, ומזל טוב רז!
(וגם מזל טוב לגיא שגם לו היה יום הולדת^^)
יודעים? מילים הן כ"כ מעצבנות. אני פה כותב וכותב על כמה כיף היה לי, אבל אני עדיין מרגיש שלא העברתי את הכיף שלי דרך המילים. הכל עניין של רגש אני מניח. יצא לי לחשוב על כמה דברים לאחרונה, ואני חושב שאני מבין דברים בצורה אחרת. הרבה דברים תרמו לכך. אני עדיין לא הבן אדם המושלם ביותר שיכול להיות, גם לא הטוב ביותר או הגרוע ביותר. אבל מה שכן, אני לומד. מתבונן, מקשיב, מדבר, מריח ונוגע. לא כולם מסוגלים לעשות את זה, והאמת, אולי גם לא כולם רוצים.
אז אני כאן שואל מה אני רוצה מעצמי, מה אתם רוצים ממני, ומה אני רוצה מכם.
אבל הי, אני רק בן 16. התשובות האלה עוד רחוקות. וכרגע, אני רק יכול להנות ממה שיש לי, ולמזלי יש לי :)
אז אני אלך עכשיו. אני נפגש עם חברים. מזל שאותם יש לי :)
עריכה:
תמיד רציתי לכתוב את זה P:
Double-E
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dodly