| 9/2008
קאמבק
אם אפשר לסכם במילה אחת את המצב שקיים עכשיו, הייתי אומר "יותר מדי" (אז אני לא טוב במתמטיקה, תהרגו אותי).
ובהרחבה, מה הכוונה?
יותר מדי זמן לא כתבתי כאן בבלוג הקטן, ואני מרגיש שצריך לטפח אותו שוב, לנקות את קורי העכביש שהצטברו, ולעשות ספונג'ה רצינית.
ומאיפה נתחיל?
חוץ מארגנטינה, לא כתבתי החודש, וגם חודש שעבר, כלום. אני זוכר שעוד ביולי היו לי תכניות- את פרויקט הסיפור הקצר ללא שם שאולי אמשיך בעתיד, עבודות לחופש שצריך להספיק, וכמה חברים לפגוש. אבל כמו שאומרת ידידה טובה שלי, ניחא. במילים אחרות- שטויות.
עכשיו חזרתי. ליתר דיוק אני פה כבר כמעט חודש, והצלחתי להשלים פחות או יותר את מה שפספסתי (הו, כמו פיספסתי).
ובכן, התחילה לה שנת הלימודים, והיא מתקדמת לאיטה, בשגרתיות מאוסה, ובשעמום. כבר ביום הראשון, הכרנו את המחנכת החדשה, המחליפה של דנה שעזבה, היידי, שהיא גם המורה לאנגלית. על היום הראשון היא הזכירה לנו מה זו כיתת פרויקט, בכך שהיא הסבירה על כל העבודות, החיבורים, המבחנים והבוק ריפורטים שמחכים לנו, וגם הספיקה לתת שיעורי בית. רושם ראשוני- לא משהו.
כבר ביום השני זה הרגיש כאילו עבר חודש מתחילת השנה, וכאילו החופש הגדול היה רק הפסקה קצרה מבית הספר. ממש לא הרגשתי התחלה של שנה חדשה, אלא המשך של שנה שעברה.
קיבלנו את מערכת השעות שלנו, ומסתבר שהיא הרבה יותר טובה משאר השכבה, ובפרט מהמערכת שלנו שנה שעברה. הרבה מהשכבה מסיימת בשעות מאוחרות, בעוד אצלנו היומיים הכי ארוכים הם שלישי ורביעי, בהם מסיימים ב-15, אחר כך ראשון, שני ושישי בהם מסיימים ב-14, וחמישי, היום הקצר שמסיימים בו ב-13. גם מה שחדש השנה, זה שאין הרבה מקצועות, רק 11. מצד שני, רוב המקצועות הם בשעות כפולות, מה שמאריך את השעמום, וביום שישי אנחנו גם לומדים כימיה במשך 3 שעות ברצף(!).
חזרתי לאהוב ספרות, אחרי ששנה שעברה לא למדנו והספקתי קצת לשכוח מזה. נראה לי שזה המקצוע שאני הכי חופר בו למורה (והחברים ממשיכים להזכיר לי את זה XD). המורה שלנו, אורנה (שאת השם שלה אני כל הזמן שוכח :$) היא גם אחלה מורה לדעתי, והיא גם מאוד מעניינת. הקטע, שהיא יותר מדי "נורמאלית". אין שום דבר סטריאוטיפי שאפשר להגיד עליה, כמו "היא מתלבשת מוזר" או "יש לה מבטא מרוקאי" וכאלה.
איילה, המורה לכימיה שיצאה לחופשת לידה שנה שעברה, חזרה השנה במקום המחליפה שלה, שהייתה סטודנטית שלא ידעה ממש ללמד ואף אחד לא הבין מה היא רוצה בדיוק. מזלי, אחרת הייתי נאלץ לפרוש מכימיה כי לא הבנתי עם המורה ההיא כלום. איילה היא אחלה מורה, שהייתה אפילו תלמידה של המורים שמלמדים אותנו היום, ואנחנו מריצים איתה צחוקים על זה :P.
לאזרחות קיבלנו את חנה, ששנה שעברה הכרתי אותה במסגרת פרלמנט הנוער. היא מורה טובה לדעתי, למרות שהיא אוהבת להכניס דעות וסיפורים מחייה לחומר הלימוד יותר מדי פעמים. אבל גם את זה היא עושה בצורה מעניינת.
מקצוע חדש השנה ובכלל הוא "חינוך תעבורתי". משהו טיפה יותר מתקדם משיעורי זה"ב. זה מין שיעור הכנה לקראת נהיגה ותאוריה, והמורה שלנו, שבתאי הוא נחמד ומקצועי. הוא גם ממש, אם לא יותר מדי, מאורגן. כבר בשיעור הראשון היו לו קלסרים מוכנים, ומערך שיעור מפורט. אני לא אתפלא אם גם כתוב לו שם "אם יש זמן פנוי, אתה מוזמן לספר איזו בדיחה או משהו".
אבל מספיק לדבר על בית הספר, זה לא מעניין. בואו נחזור קצת אחורה.
ב-5.9.08 חגגתי יום הולדת עם החברים, למרות שהתאריך הרשמי הוא ב-12 לאוגוסט. כמובן שפרט שולי, השהייה שלי בארגנטינה, מנע ממני להיפגש איתם.
אני והמשפחה ארגנו הכל בבית. יגאל הכין קייטרינג שלם, ותכננו לעשות "בופה" ממנו כל אחד יכול לקחת כמה ואיזה אוכל שבא לו.
ארגנו את הסלון בצורת קולנוע, ויגאל קיבל בהשאלה מקרן מחברים שלו. לקראת 9 כולם התחילו להגיע, והיה ממש כיף. אכלנו, דיברנו, ראינו סרט, הראיתי לכולם את התמונות מארגנטינה, והכי חשוב- קיבלתי ברכות ומתנות! :P. קיבלתי מהחברים מכשיר טלפון לחדר בצורת בירה, בגלל שאני אוהב בירה, ובזכות זה שקיבלתי קו חדש לחדר. אני חייב לומר שהופתעתי טובה XD. הם צילמו בוידאו בזמן שניסיתי לגלות מאיפה מגיע צלצול הטלפון הזה, ועשיתי להם הצגה ^^.
קיבלתי גם רולטה רוסית (מגניב!), ואפטר שייב יוקרתי (בדיוק מה שהייתי צריך!). אבל הכי חשוב, את הברכות הכי מושקעות שאי פעם קיבלתי! אתם יודעים, מהסוג שיודעים ורואים שהושקעה בהן מחשבה ושהן באו באמת מכוונה טובה, כנה ומרצון טוב :)
אפילו הגיעו חברים שבדרך כלל לא מגיעים לפגישות רגילות, והיה כיף שהם עשו את המאמץ הזה.
תמונות אין הרבה, כי לא היה ממש מה לצלם, וגם התמונות שיש לא ממש מעניינות, אבל העיקר שנהניתי וכולם נהנו.
שבוע אחרי זה, ב-12.9.08, חגגנו יום הולדת לעמית, וגם היה ממש כיף. גם לשם הגיעו אנשים שבדרך כלל לא באים לפגישות, ועמית ונופר השקיעו במשחקי חברה. שיחקנו ב"הכר את עמית" ובאמת או חובה, והיה מגוון לשם שינוי. הייתי צריך ללכת מוקדם כי אירחתי גרמנייה אצלי בבית.
גרמנים-
מה-10 עד ה-19 בספטמבר, באו התלמידים מגרמניה לארץ, לביקור גומלין (כיוון שאנחנו טסנו לגרמניה באפריל).
מהרגע שקיבלנו את לוח הזמנים, התחלנו להתלונן. הטיול היה מחולק לשתיים- חצי טיול היינו איתם ביחד, ובחצי השני הם טיילו לבד ואנחנו היינו צריכים ללמוד. היינו צריכים להיות כל בוקר ב-8 בבצפר, ולשמש להם מין אכסניה בצהריים ובערב. בגרמניה הטיולים היו כל יום בסביבות 10-11, והם גם לא הלכו לבצפר, אז היו יכולים להיות חיי לילה. אבל פה, לא יכולנו לעשות הרבה. סך הכל מעבר לטיולים שלהם בבוקר, לקחנו אותם לתל אביב, לים, לקריון ולשוק רמלה-לוד, כדי שגם ירחיבו את האופקים ואת דעתם על הארץ מעבר להסברים היבשים של המדריכים :)
הנה לוח הזמנים שהיה לנו:
יום ד' 10.9- הגרמנים הגיעו שפוכים לתחנת הרכבת בסביבות 22:30, לקחתי את מירה, המארחת שלי, ביצענו בה מעשים מגונים (טוב, לא באמת), והבאנו אותה הביתה.
יום ה' 11.9- המשלחת קיבלה סיור בקרית ביאליק, ואפילו ראש העיר פגש אותם. אנחנו בינתיים, היינו בבצפר. בצהרים, מירה ואני חזרנו הביתה, והיא הכירה את המשפחה לעומק.
יום ו' 12.9- המשלחת ביקרה בחיפה בזמן שאנחנו שוב היינו בבצפר. בצהרים הלכנו עם כולם לים, כי הגרמנים ממש אוהבים ים. בערב היה לי את היום הולדת לעמית, אז השארתי את מירה אצל חברים והיא חזרה אחר כך.
יום ש' 13.9- היה יום חופשי, לכן נסענו עם אבא שלי לשמורת תל דן ונחל בניאס כדי לעשות ברביקיו. היה שקט ונחמד, והיא גם אוהבת טבע כמוני, אז גם היא נהנתה (וצילמה הרבה תמונות). אחר כך נסענו לשוק רמלה-לוד, כי גרמנים מאוד אוהבים שווקים משום מה, ואחר כך שוב לים עם כולם.
יום א'-ב' 14-15.9- נסענו לירושלים ליומיים. קיבלנו מדריך ממש אידיוט שידע אנגלית ברמה שהייתה מביישת אפילו יחידה אחת, ואף אחד לא הבין מה הוא רצה מחיינו. ביום הראשון ביקרנו בכותל המערבי, ברובע היהודי, בהר הבית, בהר ציון, במשכנות שאננים, ובמרכז שרשרת הדורות (תצוגה יפה אגב). ישנו באכסניית רבין שהיא די נוחה. ביום השני התפצלנו- ישראלים וגרמנים, משום שאת הגרמנים לקחו לכנסיות שאנחנו לא הורשנו להיכנס אליהן. כשהם חזרו, ביקרנו בעיר דוד, והלכנו בנקבת חזקיהו, שם המים מגיעים לגובה 70 ס"מ, ואמרו לנו את זה רק כשהגענו.
יום ג' 16.9- נסענו שוב לירושלים (אני יודע, אין הגיון) כדי לבקר עם כל השכבה ב"יד ושם". זו גם הייתה הפעם הראשונה שלי שם, ומאוד מושקע שם לדעתי. חבל שעם המדריך היינו צריכים למהר ולא יכולנו להתעכב על כל דבר. כל המוצגים שם אותנטיים, והם הובאו מאירופה. דברים כמו פסים, רכבות, מריצות וחפצים אישיים- כולם אמיתיים.
בערב, לקחנו אותם לקריון, שילמדו קצת תרבות ;)
יום ד' 17.9- המשלחת נסעה לעכו, ראש הנקרה וקיבוץ חניתה, ואנחנו היינו בבצפר. בערב, הלכנו למופע של צעירי ביאליק לכבודם, ואחר כך לים לסוג של רחצה לילית.
יום ה' 18.9- היינו יחד עם המשלחת בנצרת ובטבריה, וביקרנו ב(יותר מדי)כנסיות. היה לנו מדריך מגניב, שלשם שינוי ידע אנגלית. בערב הלכנו למסיבת הסיום עם ההורים. כל הורה הכין מאכל מיוחד, מה שגרם לזה שיהיה יותר מדי אוכל. אחרי המסיבה הלכנו כולם לשבת באיזה פארק כבילוי אחרון, אחר כך חזרנו הביתה לישון קצת, ולקראת 4 בבוקר הבאנו אותם לתחנת הרכבת ונפרדנו מהם.
סך הכל היה מהנה ונחמד ב-10 ימים האלה. רובם נחמדים ואנשים מצחיקים. כמעט כל ערב השתכרנו (אני לא), הם לרוב עישנו, והרגשנו די משוחררים. זו באמת הייתה חוויה :P.
יש אפילו תכנון להמשיך את המשלחת, ושנפגש שוב.
זהו, נראה לי שכתבתי את כל מה שהיה לי לכתוב.
אני עדיין מתלהב מהעובדה שעברתי את ה-100 פוסטים, וזה הפוסט מס' 101 שלי.
ובנימה אופטימית, אסיים בציוני הבגרות שלי (שאולי לא נראים הכי טובים, אבל בשבילי אלה הישגים שאני גאה בעצמי עליהם) P: -
מחשבים- 97
אקסס- 95
פיסיקה- 89
לשון- 79
הסטוריה- 74
מתמטיקה- 72
ודברים אופטימיים אחרים שקרו בתקופה הזו:
מזל טוב לרז וג'רלדין שהתאריך הרשמי שלהם הוא (נא השלימו את החסר) P:
ומזל טוב לעוז ונגה שהתאריך הרשמי שלהם הוא (נא השלימו את החסר) P:
מזל טוב לרז שקנה מצלמה (תתחדש!) P:
מזל טוב לגוגל שהוציאו סוף סוף דפדפן משלהם, ואפילו פלאפון (בקרוב- העולם!) P:
ומזל טוב לכל מי שנמצא בהופעה של פול מקאטני. אני ממש מקנא בכם P:
ובקרוב- שנה חדשה ומתוקה לכולם!
Double-E
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dodly