The Beautiful World

טוב, הפעם באתי לשאול שאלה מדאיגה על תופעה שהופיעה לאחרונה בסביבתי-
מה קורה לכם?
השאלה מופנית כמובן לכולם, אך קודם כל לאנשים שבחרו לאחרונה להפוך את הבלוג שלהם לפרטי.
בהתחלה ראיתי שזה מישהו אחד, ואז הגיע עוד אחד, ועוד אחד... מה זה אומר?
אני בטוח שלכל אחד יש את הסיבה שלו, ואני לא מדבר על אלה שמלכתחילה התחילו את הבלוג כסודי או פרטי, אלא על אלה שתמיד כתבו עד שיום בהיר (או גשמי, עכשיו חורף) אחד הם החליטו לסגור אותו.
אני כמובן לא בא לתקוף אף אחד, אלא רק לשאול את עצמי איך זה קורה. זאת אומרת, האם אלה סיבות שקשורות אך ורק לבן אדם, או שאולי הוא רוצה למנוע מכמה אנשים לקרוא, או אולי אפילו למנוע מכולם לקרוא.
האם זה אומר שיש לנו חברה לא טובה שלא ניתן לסמוך עליה?
אני אישית לא רוצה לסגור את הבלוג הזה, אפילו אם מדי פעם בפעם באה מישהי ומגיבה נאצה. אני פשוט חושב שהבלוג הזה מלא מחשבות שאני רוצה לקבל עליהן דעות גם של אחרים, ואין לי מה להסתיר.
פתרון יותר טוב כנראה יהיה לפתוח בלוג פרטי חדש, או אם בכלל רוצים להסתיר, אז לכתוב יומן אישי מחוץ לבלוג.
אני מניח שמלבד האנשים שאני ראיתי, הרבה הופכים את הבלוג לפרטי או אפילו מוחקים אותו. מעניין אותי מה גרם לאותם אנשים להגיע למסקנה שהם צריכים לעשות את זה. מה עבר להם בראש.
ואם לוקחים את זה יותר קדימה, מה הסיבה לפתוח בלוג בכלל?

Double-E

אני חושב שאין צורך לתרגם את זה. וגם אם ארצה, אין אפשרות :)

"We're dicks! We're reckless, arrogant, stupid dicks. And the Film Actors Guild are pussies. And Kim Jong Il is an asshole.
Pussies don't like dicks, because pussies get fucked by dicks. But dicks also fuck assholes: assholes that just want to shit on everything.
Pussies may think they can deal with assholes their way. But the only thing that can fuck an asshole is a dick, with some balls.
The problem with dicks is: they fuck too much or fuck when it isn't appropriate - and it takes a pussy to show them that. But sometimes, pussies can be so full of shit that they become assholes themselves... because pussies are an inch and half away from ass holes.
I don't know much about this crazy, crazy world, but I do know this: If you don't let us fuck this asshole, we're going to have our dicks and pussies all covered in shit!"

ועוד קטע מהסרט:

"See, there's three kinds of people: dicks, pussies, and assholes. Pussies think everyone can get along, and dicks just want to fuck all the time without thinking it through. But then you got your assholes, Chuck. And all the assholes want us to shit all over everything! So, pussies may get mad at dicks once in a while, because pussies get fucked by dicks. But dicks also fuck assholes, Chuck. And if they didn't fuck the assholes, you know what you'd get? You'd get your dick and your pussy all covered in shit!"

לא ראיתי את הסרט, אבל יש ל פוטנציאל טוב XD

הוא גם נעשה ע"י יוצרי סאות'פארק, אז אפילו יש לו מוניטין P: 

הקטע הבא לקוח מתוך הסרט "הדיקטטור הגדול" שנכתב ע"י הגאון צ'ארלי צ'אפלין:

http://www.youtube.com/watch?v=IGfLAtiUi1A

תרגום שלי של הנאום (כמובן, ברמה של תרגום שלי, אבל גם זה משהו):

הספר היהודי (מגולם ע"י צ'ארלי צ'אפלין):
אני מצטער, אבל אינני רוצה להיות קיסר- זה לא מעניין אותי בכלל- אני לא רוצה לשלוט או לכבוש אף אחד. אני רוצה לעזור לכל אחד, אם זה אפשרי- יהודי, גוי, שחור או לבן. כולנו רוצים לעזור אחד לשני, בני האדם הם כאלה.

כולנו רוצים לחיות באושר זה עם זה, לא בכאב. אנחנו לא רוצים לשנוא ולתעב זה את זה. בעולם הזה יש מקום לכולם, כדור הארץ עשיר ויכול לספק מספיק לכולנו.

החיים יכולים להיות חופשיים ויפים.

אבל, איבדנו את הדרך.

תאוות בצע הרעילה את נשמותינו- היא חסמה את העולם עם שנאה וגרמה לנו לצעוד יחדיו אל עתיד כואב, מלא בשפיכת דמים.

פיתחנו מהירות, אבל כלאנו את עצמנו: מכונות אשר נותנות לנו שפע גרמו לנו רק לרצות, הידע שלנו הפך אותנו לציניים, תבונתנו הפכה אותנו לקשים ואכזריים. אנו חושבים יותר מדי ומרגישים פחות מדי: יותר ממכונות אנו צריכים אנושיות; יותר מתבונה אנו זקוקים לטוב-לב ורכות. ללא התכונות הללו, החיים יהיו אלימים והכל יחמוק לנו מבין האצבעות.

המטוס והרדיו קירבו אותנו אחד לשנייה. הטבע הבסיסי של ההמצאות האלה קורא לטוב הלב שבאדם, קורא לאחווה האוניברסאלית שתאחד את כולנו. אפילו עכשיו הקול שלי מגיע למיליוני אנשים ברחבי העולם, מיליונים של מיואשים- גברים, נשים וילדים קטנים, קורבנות של מערכת שגורמת לאדם לענות ולכלוא אנשים תמימים. לאלה שיכולים לשמוע אותי אני אומר "אל ייאוש".

המצוקה שאנו חווים עתה היא בסך הכל תאוות הבצע והמרירות של האנשים שפוחדים מהדרך בה האנושות התפתחה: השנאה תחלוף ודיקטטורים ימותו, והכוח שהם לקחו מהעם, יחזור אל העם, וכל עוד אנשים מתים, החירות לעולם לא תעלם...

חיילים- אל תיכנעו לבהמות אכזריות, אנשים שמתעבים ומשעבדים אתכם- אנשים שהופכים אתכם ללא יותר מיחידה חסרת משמעות בצבא שלהם, שאומרים לכם מה לעשות, מה לחשוב ומה להרגיש, מאמנים אתכם, מגבילים לכם את האוכל ומתייחסים אליכם כבקר, כבשר תותחים.

אל תיכנעו לאנשים לא טבעיים שכאלה, אנשי מכונה, עם מוח של מכונה ולב של מכונה. אתם לא מכונות. אתם לא בקר. אתם אנשים. יש לכם את האהבה, את האנושיות בלבכם. אתם לא שונאים – רק הלא נאהבים שונאים. רק הלא נאהבים והלא טבעיים. חיילים – אל תלחמו למען שיעבוד, הילחמו למען החופש.

בפרק 17 בספרו של הקדוש 'לוק' כתוב "ממלכתו של אלוהים נמצאת באדם" – לא באדם אחד ולא בקבוצה של אנשים – אלא בכל בני האדם – בכם, העם.

אתם, העם, לכם יש את הכוח, את הכוח ליצור מכונות, את הכוח ליצור אושר ושמחה. לכם, העם, יש את הכוח ליצור חיים חופשיים ויפים, להפוך את החיים האלה להרפתקה אחת מופלאה. אז בשם הדמוקרטיה, בואו נשתמש בכוח הזה – בואו ונתאחד!

בואו נלחם למען עולם חדש, עולם הגון שייתן לאדם סיכוי לעבוד, שיבטיח לכם עתיד, אריכות ימים וביטחון. על ידי ההבטחה הזו, בהמות אכזריות עלו לשלטון, אבל הם משקרים. הם לא ממלאים את הבטחותיהם, הם לעולם לא ימלאו. דיקטטורים משחררים את עצמם אבל משעבדים את העם. עכשיו, בואו ונלחם כדי למלא את ההבטחה הזו. בואו ונלחם למען שחרור העולם, להעלמת המחסומים הלאומיים, להעלמת תאוות הבצע הפועלת בעזרת שנאה וחוסר סובלנות. בואו ונלחם למען עולם של הגיון, עולם בו מדע וקידום יובילו לשמחתם של כל בני האדם.

חיילים- בשם הדמוקרטיה, בואו ונתאחד!

הביטו למעלה! הביטו למעלה! העננים מתפזרים – השמש חודרת פנימה. כולנו יוצאים כעת מהחשכה אל תוך האור. כולנו נכנסים עתה אל תוך עולם חדש. עולם בו בני האדם יתרוממו מעלה, מעל השנאה והאכזריות שלהם.

לנשמת האדם ניתנו כנפיים – וסוף סוף הוא מתחיל לעוף. הוא עף אל תוך הקשת בענן – אל תוך אור התקווה – אל תוך העתיד, העתיד המפואר ששייך לך, לך, לי ולכולנו. הביטו למעלה. הביטו למעלה.

נכתב לפני כ-70 שנה, אבל עדיין רלוונטי.

Double-E

האמת שאין לי ממש רעיון על מה לעשות פוסט, אבל הרגשתי כבר שאני חייב, כי הזנחתי יותר מדי.
היום יום האהבה, ואני לא הכי מבואס שאין לי מישהי, כי אני יודע שהיא תגיע מתישהו. וזה גם מסר לכל השאר שקצת מבואסים. אבל אתם יודעים מה אומרים, "האהבה הרגה את החבר"? טוב, אולי רק אני אומר את זה. הקטע הוא, שתמיד יש לי את החשש הזה שאהבה תהרוס איזה קשר עם חבר טוב, ואולי בגלל זה אני בכלל לא מתחיל. תמיד מסביב אני רואה אנשים שפוגשים בני זוג או נפרדים מהם, וזה אף פעם לא אותו דבר לפני ואחרי.
אני לא יודע את ההגדרה המדויקת של אהבה, ואולי אני אדע רק כשאני אתקל באחת כזאת שוב, אבל למרות הכל אני שמח על כך שיש לי חברים טובים שאפשר לסמוך עליהם. זה מה שהכי חשוב לדעתי. כמו המשפט "Love comes and goes but friends stay the same as before".

עד כאן דברינו להערב, נתראה מאוחר יותר :P

Double-E