| 3/2008
רשימת הקוראים שלי
ובכן, לא מזמן הפרו בישראבלוג נפתח לכולם.
נכון, אני לא מחדש שום דבר.
אז פתאום כולם מנצלים אותו ומשתמשים בו, ובצדק (למרות שאין 100% פרו לכולם). זה כיף P:
אבל בדבר אחד לא השתמשתי, בלי קשר לפרו, ואני לא יודע אם מישהו שם לב, או אם למישהו היה אכפת.
"הקוראים האחרונים שלי"
זאת אומרת, לכל אחד יש זכות לקרוא אצלי, לא ככה?
ומה אם הם לא רוצים להופיע פה, או רוצים לקרוא בחשאי?
אני בכלל נגד זה. זה מצמצם את הפרטיות לדעתי. בגלל זה אני גם לא אופיע ברשימות שלכם בבלוגים.
מי שרוצה "להשאיר חותם", שיגיב. בכיף. אם זו לא נאצה, אני אולי גם אגיב חזרה.
אני מניח שאני לא אשפיע ככה על אף אחד. כולם ימשיכו להשתמש בזה.
אז תגידו לי מה הצדדים החיוביים בכך, ואולי אני אשתכנע P:
מממ היום לא הייתי בבצפר. כאב לי הראש משהו בן ברוריה ><
אז ניצלתי את הזמן כדי לישון ו... לישון.
עכשיו כואב חלש, אבל לא משהו רציני. יעבור.
ביום שישי גרמניה D:
נשאר לי לארוז מזוודות, וכמובן שהמורות לא יוותרו על עבודות להגשה.
היום הייתי בתדרוך בטחוני לטיול. לא חידש הרבה. הראו לנו סרט עם שחקנים שמשחקים בצורה מוגזמת XD
בואו תלמדו קצת גרמנית:
איך אומרים בגרמנית "תוצאה"? - ששטוס!
איך אומרים בגרמנית "אורז ואפונה"? - איצי פיצי XD
שייזה! (או יהה)
מחר יום הולדת ל-4 אנשים. ג'רלדין, לימור, לירון ושמוליק.
א. אני צריך לכתוב לכולם ברכות (טוב, זה מנהג שלי. אני לא יכול שלא).
ב. הארנק שלי הולך להתרושש מהמתנות.
אולי אפילו אני אכתוב ברכה לאלעד, שחוגג ב4.4, אם לא יהיה אף פוסט אחרי זה ^^
התחלתי לשמוע שירים של יהודית רביץ. מוסיקה ישראלית הרבה יותר טובה ממה שאומרים עליה.
http://www.youtube.com/watch?v=eT7u9sJR8fo
שיר שישמע קצת עצוב, אבל לדעתי הוא לא כל כך.
ועוד שיר קטן, שמכוון לכל אחד ואחת מכם:
פעם מזמן לפני הרבה שנים
אמרו לי דבר שאזכור לעולמים
אמרו לי דבר קטן ופשוט
אמרו לי דבר שאולי נחשב שטות
הרבה אנשים שומעים את זה כל יום
וחלק לא שמעו את זה באף יום
אז שמח אני ומאושר
לדעת שככה אנשים חושבים כבר
חיכיתי וציפיתי וציפיתי וחיכיתי
וסוף סוף שמעתי את המשפט הזה, הפיצי
המשפט הקטן שכולם אוהבים
המשפט שאומר הרבה אך לא במילים
המשפט שאותו גיליתי לתדהמתי
המשפט שאומר "אתה כשרוני"
:)
עריכה:
מחקתי את רשימת כפתורי "גמאני". אני כבר לא מתייחס לזה, זה מעמיס על הבלוג, ועכשיו גם אפשר לראות את שאר הרשימות בצד ימין.
שבוע טוב מאוד לכולם,
Double-E
(להשתמש בחתימה, זה מגניב P:)
| |
פוסט - לה
אז... זה פוסט בשביל מישהי ^^ סתם, שתדעי שאני אוהב אותך ומעריך אותך P:
אם לא הבנתם זה בסדר, העיקר שאני והיא מבינים ^^
ובנימה אחרת, סטיקר-
ב-4.4 אני טס לגרמניה עד ה-13.4 (:
יוצא שאני מתארח אצל מישהי בשם מירה שם-משפחה-ארוך-ובלתי-אפשרי-לבטא-כלשהו, והיא כבר שלחה לי אימייל. נשמעת נחמדה לאללה ^^
נקווה שעד הטיסה אני אעדכן שוב. אם לא, עוד תשמעו ממני מואהאהאהא (6)
חוץ מזה... התחלתי ליחצן את פארק האימה הראשון בישראל- The Lane. זה מין מועדון שבו יש מסלול הפחדה שיכול לקחת בין רבע שעה לשעתיים. תלוי כמה אתם מפחדים וכמה מהר אתם מתקדמים בלי לראות כלום או ללכת לאיבוד. חוץ מזה, יש במקום אירועים עם ריקודים וDJ וכאלה, וגם מזנון שעולה גרושים. יש גם חנות לכל מיני דברים שטותיים ומפחידים כמו אבקת פלוצים, דם שנוזל, ידיים שנראות אמיתיות ועוד מלא P:
אם בא לכם, המקום פתוח כל סוף שבוע בחמישי, שישי ושבת.
חמישי ושבת מ-17 עד 22, וביום שישי מ-8 בערב עד האחרון שנשאר (שזה יכול להיות חצות וזה גם יכול להיות 6 בבוקר).
המקום- צומת קרית אתא בבנין ההיפרכל.
לפרטים תוכלו גם להכנס לבלוג של עוז (שגם אותו אני מיחצן XD):
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=493494
ועכשיו אני רוצה להקדיש שיר למישהי :)
אני אותך כבר מכיר הרבה זמן
בכל יום את באה אלי, או שאפשר להגיד שאת לא עוזבת
יש זמנים שאפשר פשוט שעות להסתכל עליך
יושבת קרוב אלי ומסתכלת במבט תמים
לרוב זה לא מפריע לי
את לא ממש מעניינת אותי
צמחים אני מגדל בגינה
גינה קטנה על עדן החלון
את אומרת שזה מקום יפה
ואני תוהה
את רוצה כבר ילדים ולא ביזבזת אף רגע
לשניה לא הסתכלתי, ופתאום נהיית אמא
חשבתי לעצמי "אני רוצה בכלל שהיא תגדל אותו?"
בכל פעם שאני מתקרב לגעת בה, היא בורחת.
למה היא פוחדת?
אני לא מתרגש מזה. היא עושה את זה לכל אחד.
היו הרבה פעמים שהיא הייתה פה לגדל את הילדים
אבל אני גירשתי אותם, בטענה שהם מסוכנים
לא מזמן היא חזרה שוב לגינה
ושוב החליטה לשבת בשתיקה
עכשיו היא על הילד מגינה
וכשאני בא, היא לא בורחת בתעופה
החלטתי לתת לה לדגור
ומי יודע, אולי יצא לי איזה אח צהוב עם מקור
תם ונשלם, נגמר והיה
השיר הקצר שהוקדש ליונהמעניין איך זה לגדל אפרוח P:
עריכה:
WTF? הרגע גיליתי שאם מחפשים בישרא "משצ"ים", אני מופיע בראש הרשימה!
אני לא מש"צ ואני אפילו לא זוכר שרשמתי אי פעם מש"צ בבלוג (חוץ מעכשיו XD) ><
הו וול, יותר כניסות אני מניח.
שבוע מצוין לכולם,
Double-E
| |
פורימון (שזה כמו פוקימון רק עם פורים) P:
היה זה בוקר...
בוקר רגיל שעבר כמו כל בוקר אחר...
עד שהגיע... צהריים!!
*טה טה טההההה* (מוסיקת מתח)
הלכתי לי הביתה מבצפר.
"אני הולך הביתה מבצפר"
באתי כהרגלי לבדוק את תיבת הדואר.
"אני בודק את תיבת הדואר"
ופתאום... מה אני רואה שם?
"מה אני רואה שם?"
אתה מוכן להפסיק לחזור על כל דבר שלי?!
"אה אופס, סליחה"
ופתאום אני רואה... מכתב מצה"ל על שמי!
אני פותח את המכתב ורואה... "צו התייצבות לרישום ובדיקות..."
או בקיצור- צו ראשון O:!!
לא חשבתי שאני כבר אקבל צו ראשון יחד עם המעטים שמקבלים בכיתה י' (טוב נו, זה מה שמקבלים על זה שנשארים שנה בגן חובה XD)
אבל זה עוד רחוק... התאריך שנקבע הוא 2.7 ועד אז יש לי זמן לפתח את ה... מה שלא מפתחים ^^
אז הכל טוב ויפה נכון?
לא!
מסתבר שלא רק פוליטיקאים מושחתים. המורה שלי לתופים לקח ממני כסף על שיעורים שלא&nbsp; התקיימו ולא יתקיימו, הוא די מבריז משיעורים ובכללי טוען שהוא לחוץ, בזמן השיעור הוא מושך זמן כדי שאני אצטרך עוד שיעורים... בקיצור אני ואמא שלי החלטנו שאני אפרוש ממנו. כרגע אני מחפש מורה אחר שקרוב לבית. אם יש לכם המלצה, אני אשמח :)
ומכאן נעבור לפורים!
ביום רביעי חגגנו את פורים בבצפר. היו לנו תחפושות ודוכנים, תחרות להקות, תחרות תחפושות... אנשים היו מקוריים XD. במקום הראשון בתחרות תחפושות זכו 2 אנשים שלבשו משולשים והחזיקו שמפו וקראו לעצמם "משולשים חופפים". ועל זה נאמר- חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
גם 2 ילדים התחפשו לחדשות ערוץ 2. הם שמו על עצמם טלוויזיה ועליה רשום "מה שרואים בטלוויזיה" ואז חץ עליהם, "זה לא מה שרואים במציאות" ואז חץ למטה, ורואים שיש להם תחתונים XD. גדול ^^
היה די מגניב בכללי, אבל היה קצת חסר משהו באירגון. לא נורא, שנה הבאה האירגון נופל עלי ועל חבריי לפרלמנט הנוער ונקווה שיהיה טוב יותר ;]
אני לא שם פה תמונות, אבל תרגישו חופשי לבקש P:
אתמול. אתמול. אתמול אתמול אתמול!!!!!
היה היום הכי וואו שהיה!!
הלכנו עם י'3, הכיתה שזכתה בתחרות קישוט הכיתה, ללונה פארק בת"א. באוטובוס, הנהג שם דיסק של המופע של שלישיית פרוזק, ופשוט לא הפסקתי להתפקע מצחוק! חבל שהם התפרקו. כשהגענו לשם, אני דניאל וענווה הלכנו ישר למתקן הטופ-ספין:
השאר בהתחלה פחדו, אבל בסוף עלו (כי הכרחנו אותם ^^). אחר כך הלכנו לאנקונדה!
חצי שעה תור לדקה נסיעה. פעם ראשונה שלי שם, וממש הייתי משותק בנסיעה O:
Fatality!
היה כיף לא נורמאלי. אני חוזר לשם שוב!!! מי בא? D:
אחרי הלונה פארק הלכנו למזיאון הילדים בחולון, לתערוכה שנקראת "הזמנה לשקט".
בתערוכה הזאת, שמים אוזניות ואסור לדבר במשך כל הזמן. המדריך הוא חירש, והתקשורת היחידה איתו היא בסימנים והבעות. מה שיפה בתערוכה, זה שהיא באמת נותנת מבט קרוב יותר לעולמו של החירש, שהוא בעצם רגיל לחלוטין, רק שאנחנו לרוב נוטים לחשוב אחרת.
והאמת? אני הייתי בוחר להיות חירש. זאת אומרת, התקשורת הבינאישית בדיבור כ"כ... לא בשבילי. אני לא אוהב לדבר. אני אוהב להביע את עצמי בדרכים אחרות כמו בעזרת תנועות, סימנים וכו. תחשבו כמה הפסקול של כל מצב בחיים יכול להשפיע. למשל, כשאתם קמים בבוקר. אם אתם שומעים את הציפורים מצייצות, עוד לפני שפקחתם עיניים, אתם תדאו שזה כנראה בוקר. אם תשמעו כלים בכיור, תדעו שההורים בבית, ועוד דוגמאות רבות.
התערוכה הזאת כייפית, מגניבה, וחזקה. והמדריכה שלנו בכלל הייתה ממש חמודה :)
כדאי לכם מאוד ללכת אליה. זה יפתח לכם את הראש (בצורה שעליה אתם חושבים עכשיו).
בערב הלכתי עם עמית ועוז (ועוד איזה 15 אנשים שתוכלו לקרוא עליהם אצל רז) ליום הולדת של רז.
היה מגניב XD שיחקנו באולינג ואכלנו מלא פיצה ושתינו מלא קולה, ובסוף סיימנו בגבעה. בקיצור היה ממש כיף, ומזל טוב רז!
(וגם מזל טוב לגיא שגם לו היה יום הולדת^^)
יודעים? מילים הן כ"כ מעצבנות. אני פה כותב וכותב על כמה כיף היה לי, אבל אני עדיין מרגיש שלא העברתי את הכיף שלי דרך המילים. הכל עניין של רגש אני מניח. יצא לי לחשוב על כמה דברים לאחרונה, ואני חושב שאני מבין דברים בצורה אחרת. הרבה דברים תרמו לכך. אני עדיין לא הבן אדם המושלם ביותר שיכול להיות, גם לא הטוב ביותר או הגרוע ביותר. אבל מה שכן, אני לומד. מתבונן, מקשיב, מדבר, מריח ונוגע. לא כולם מסוגלים לעשות את זה, והאמת, אולי גם לא כולם רוצים.
אז אני כאן שואל מה אני רוצה מעצמי, מה אתם רוצים ממני, ומה אני רוצה מכם.
אבל הי, אני רק בן 16. התשובות האלה עוד רחוקות. וכרגע, אני רק יכול להנות ממה שיש לי, ולמזלי יש לי :)
אז אני אלך עכשיו. אני נפגש עם חברים. מזל שאותם יש לי :)
עריכה:
תמיד רציתי לכתוב את זה P:
Double-E
| |
אדם דגול
פעם חי לו אדם דגול
אדם שממנו למדתי
פעם חי לו אדם דגול
אדם שאיתו התייעצתי
פעם היה אדם
שהיה מאוד חכם
ישבנו שעות ודיברנו
על הרבה דברים הרהרנו
אותו אדם שהיה חכם
ליווה אותי וליווה את כולם
פעם חי לו אדם דגול
והיום?
 תגיבו מזל טוב בפוסט הקודם אם עוד לא עשיתם את זה :)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dodly