לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Beautiful World


"העולם אינו יפה. העובדה הזאת, במידה מסוימת, מקנה לו יופי" העולם שלי יפה בשבילי, ובשבילכם?

Avatarכינוי:  Dodly

בן: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

בקרוב טיסה!


היי אנשים, בקרוב אני טס :O
בזמן האחרון קרו לי כל מיני דברים, אבל כנראה שלא יהיה לי זמן לפרט עליהם, כי אני עסוק בהכנות ובאריזה...
אז מי שרוצה ועוד לא כתב מכתב טיסה, שיעשה את זה. אני אודה לכל מי שיעזור לי ויספק לי חומר להעביר את הזמן תוך כדי ש-19 שעות אני אהיה באוויר XD
מוזמנים גם לשלוח לי מכתבים במסנג'ר, ואני אדפיס אותם בלי להסתכל עליהם. מבטיח!
חוץ מזה... אני כנראה אקח איתי לחו"ל מחברת שבה אני אוכל לכתוב כל מיני רעיונות לסיפורים, שירים... וגם יומן מסע קטן שאולי יתפרסם גם פה :)
ויש לי שאלה אל כולם- מה כדאי לי לקחת איתי? כלומר, חוץ מדברים בסיסיים כמו בגדים או כלי רחצה, מה הייתם מציעים לקחת?
וזהו בנתיים. אני אלך להמשיך להכין דברים.
המשך חופש נעים (ותשתדלו שגם לא משעמם) P:

עריכה:
תודה לכל מי שביקר וכתב מכתבים, זה עשה לי את היום :)
וכל מי שרוצה להציף את הבלוג, סבבה.
שם משתמש: argentina4
סיסמא:
byebye

טיסה נעימה לי, ובהצלחה לכם בכל מה שתעשו בחופש!
ממני,
Double-E
נכתב על ידי Dodly , 27/7/2008 23:46  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של R_S ב-6/8/2008 16:42
 



סיפור ללא שם


פרק 3- המטוס
"מה לעזאזל?!" אמרה ג'ני.
"מה? מה קרה?" שאלה נועה.
"מה קרה? את עוד שואלת? זה שיש דיוטי פרי לא אומר שצריך לקנות כל מה שיש בו, את יודעת!" אמרה ג'ני.
"מה כבר קניתי, 2 בשמים, 5 טובלרונים, 4 שמפואים, קצת צעצועים ל-בן, קצת בגדים לעצמי, וקצת חטיפים לדרך."
"אין לי יותר מה להגיד לך" אמרה ג'ני.
"יופי, גם ככה אני מדברת מספיק בשביל שתינו. יאללה, הטיסה אוטוטו יוצאת" אמרה לה נועה.
ג'ני נאנחה והלכה איתה, תוך כדי שהתפלאה איך נועה יכולה לרוץ ככה עם כל כך הרבה שקיות.
"כרטיסים בבקשה" אמרה הדיילת.
"רק רגע, איפה שמתי אותם... שיט, נו!" התחילה נועה לומר ולחפש בכל השקיות ובתיק.
ג'ני כחכחה בגרון, וגרמה לנועה להסתכל אליה.
"אה, הנה הם. ידעתי שגנבת לי אותם!" התלוצצה נועה.
'אוי נועה, מה יהיה איתך' חשבה ג'ני לעצמה.
הן עלו למטוס, ולאחר כמה דקות הצטרפו אליהן גם כל הנוסעים.
לפתע נשמע קול ברמקולים- "שלום, כאן הטייס שלכם מדבר. אנו נמריא בעוד כ-2 דקות, ונטוס בגובה של כמה אלפי קילומטרים מעל פני הים. אנו ננחת בחיפה בעוד כפחות משעה."
"את יודעת נועה, גוגל הזאת יודעת לחגוג כמו שצריך. היא יכלה פשוט לממן לנו מונית מאילת לחיפה, אבל היא נתנה לנו כרטיסי טיסה במקום. זה די מגניב לא?"
"זוכרת איך כשבאתי אליך הביתה, התלהבת כשאמרתי לך שקיבלתי כרטיסי טיסה לישראל?" צחקה נועה.
"מה רצית שאני אגיד? זה מגניב כשמודיעים לך שזכית בכרטיס טיסה למדינה בה את חייה!" צחקה גם ג'ני.
"מעניין אם למרות זה שהטיסה היא שעה יגישו לנו אוכל."
"כרגיל נועה, יש לך רק אוכל בראש."
"את טועה לגמרי. יש לי תמיד אוכל בפה."
"אם את רוצה, יש לי תפוח בתיק." הציעה לה ג'ני
"תפוח? תפוח!" אמרה נועה בהתלהבות.
"אני עדיין לא מבינה איך אפשר להיות מכורים לתפוחים"
"לא סתם תפוחים, תפוחים אדומים ועסיסיים!" תיקנה אותה נועה.
'אחח... נועה...' חשבה ג'ני
"שלום, מה תרצו לשתות?" שאלה הדיילת שעברה לידן.
"אני ארצה קולה, והיא תרצה מים" אמרה נועה.
"הי ג'ני, חשבתי על משהו"
"על מה?"
"על איך שהמשקה שאת שותה משקף מה שאת באמת"
"מה זאת אומרת?"
"את שקופה לגמרי!" אמרה נועה והתחילה להתפקע מצחוק.
"מה? הי! אז... אז את מלאת גזים!" אמרה ג'ני והתחילה להתפקע מהמשפט שיצא לה במקרה.
"וואו ג'ני, זה טוב. אולי יום אחד תהיי טובה כמוני" אמרה נועה וקרצה.
"אני מעדיפה להיות טובה כמו שאני, את הבדיחות הגסות אני אשאיר לך."
"בדיחות גסות?! עכשיו עברת את הגבול!" אמרה נועה והתחילה לדגדג את ג'ני במקום הרגיש.
"לא!!" אמרה ג'ני תוך כדי שהיא מתפלת ומצחקקת במקומה. לפתע הקול מהרמקולים קטע אותן.
"שלום, כאן הטייס שלכם מדבר. אנו ננחת בעוד כמה דקות. אני מבקש לכבות את הטלפונים הסלולרים ולחגור את חגורות הבטיחות."
"יאללה ג'ני, נוחתים! ווהו!!" אמרה נועה בהתלהבות. "מתרגשת?"
"בטח! הכי בעולם!" אמרה ג'ני
הגלגלים נגעו בקרקע, והמטוס החל להאט עד שעצר לגמרי. הקול מהרמקולים ביקש לא לשכוח חפצים אישיים, ואיחל לכולם בילוי נעים. אחרי כל הבדיקות, ג'ני ונועה מצאו עצמן מחוץ לשדה התעופה.
"אז... מה עושים עכשיו?" שאלה ג'ני
"זה לא ברור?" שאלה נועה, וסימנה לג'ני ללכת אחריה.
ולאלה שתהו מאיפה ג'ני ונועה הגיעו... מאיפה חשבתם שמישהי בשם "נועה" תגיע? XD
אז מה חושבים אתם? :)

Double-E
נכתב על ידי Dodly , 23/7/2008 22:06   בקטגוריות סיפורים  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Dodly ב-27/7/2008 23:55
 



חצ שבוע יולי


איזה שבוע עבר לו אי שם בביאליק הקטנה והלא משמעותית.

השבוע התחיל כרגיל ביום רביעי, כשגם עידית וגם ויקה היו אמורות להגיע לאזור ולפגוש אותי.

הגעתי לקריון ופגשתי את עידית וחבר שלה שחף, והתחלנו סתם להסתובב בלי מטרה (כמו שאמורים לעשות בקניון). אך מכיוון שעידית היא בחורה, עצרנו מדי (2 דקות) פעם בחנות נשית. החלטנו לחכות לויקה כדי לאכול ארוחת צהריים, אבל אחרי שגילינו שהיא תאחר כי היא יצאה מאוחר, החלטנו לאכול בכל זאת.

לקראת 4, מיכאל וג'רלדין הגיעו לקריון כדי לפגוש את עידית, והמשכנו להסתובב בחנויות. עידית אפילו קנתה לשחף מסג'ר ליום הולדת XD

קצת אחרי זה ויקה הגיעה לתחנה אז יצאתי לאסוף אותה. היא השאירה את הדברים שלה בבית ויצאנו שוב לקריון. ב-18 בערך עידית ושחף כבר היו צריכים ללכת, אז המשכנו ארבעתנו להסתובב וסתם לשבת במקדונלס (אל תדאגו! לא קנינו שום דבר תועבה). אחר כך אני וויקה חזרנו הביתה לאכול ארוחת ערב (מממ, ביצה מבושלת), ואחר כך יצאנו לשחק סנוקר עם החברים.

באותו יום פגשתי את נגה פעם אחרונה לפני שהיא טסה, בגלל שכשהיא תנחת אני כבר אהיה לי בחו"ל. אז החלפנו מכתבי טיסה (מקווה שהיא תאהב את שלי ^^) והמשכנו אל המשחק.

בשולחן שלנו היינו אני, ניר, אור וויקה, כשניר היחיד שבאמת ידע לשחק טוב XD. זו הייתה הפעם הראשונה של ויקה ואור, ולימדנו אותם פחות או יותר, לאט לאט, איך לשחק. בדיוק כשהם נכנסו לשוונג והתחילו להשתפר, הם החליטו לפרוש, וחבל.

בדרך חזרה ראינו איש ששכב על הכביש והעמיד פני נפגע, כשבעצם התברר שהוא היה שיכור שרצה למשוך אליו מכוניות, ולבקש מהם טרמפים. מוזר לחלוטין. אחר כך פגשנו את נופר ויהלום והכרנו להם את ויקה (לנופר זו פעם שניה, אבל עדיין). כשהגענו הביתה, אמרנו לילה טוב והלכנו לישון :)


ביום חמישי... לא היה הרבה. היה תכנון ללכת לבריכה, אבל בסוף זה התבטל מחוסר רצון של אנשים לבוא. אז יצא שהייתי עם ויקה בבית עד הערב, ואז יצאנו למגרש כי כולם שיחקו כדורגל. בדרך לשם, התקשרו אלי ואמרו לי שוויתרו על כדורגל, ובסוף הולכים לאלעד. אז הגענו אליו, ואחרי ששתינו, אכלנו, וגמרנו לו את מלאי החטיפים (סתם... יש לו מלא P:(, עוז ועידן נשארו למעלה כדי לראות אנימה ביוטיוב, בזמן שהשאר הלכו למטה לשחק פוקר. או יה. בדיוק אז גם מיכאל וג'רלדין הגיעו, וצירפנו אותם גם למשחק. זו הייתה הפעם הראשונה שלי, של ויקה, של אור ושל ג'רלדין, אבל בכל זאת למדנו איכשהו ^^. אחרי קרב צמוד, נשארנו רק אני ואלעד, כשבסוף אלעד ניצח. אבל הי, מקום שני זה מגניב ביותר לפעם ראשונה P:. אחר כך ניסנו בלאק ג'ק, והפעם לא וויתרתי והכרחתי את כולם לשחק. ויקה הוכיחה את כישוריה להימורים וניצחה כמעט בכל סיבוב, רק חבל שהיא הימרה על מעט כסף כל פעם. עידן ועוז לבסוף החליטו להפסיק לצפות בסדרות, והגיעו לשחק איתנו. אחרי שנמאס להם מבלאק ג'ק, חזרנו לשחק פוקר, וויקה קרעה את כולם P:.

אחרי שלאט לאט כולם פרשו, החלטנו גם אנחנו לחזור הביתה. שוב אמרנו לילה טוב, והלכנו לישון :)


ביום שישי לא היה כלום עד הערב, חוץ מטלוויזיה (H). בערב ארגנו מסיבת הפתעה לאופק, אבל לא יכולתי להגיע כי הלכנו לארוחת ערב עם חברים, אז מזל טוב אופק! החברים היו רוסיים וויקה אמרה שהיא הרגישה קצת כמו בבית, אז שמחתי בשבילה ^^. ראיתי שיש להם גיטרה, אז ניסיתי לכוון אותה, והצלחתי לגמרי לבד (ובעזרת אמא שלי)!

אחרי האוכל חזרנו הביתה כי הזמנתי חברים להיפגש אצלי. היחיד שבאמת הגיע בזמן היה אור, אז סחטן על הדייקנות P:. מצד שני, טוב שכולם איחרו כי זה נתן לי זמן לסדר *חלקית* את החדר.

כשכולם הגיעו, הרוב התחילו לשחק פוקר, כרגיל, והשאר היו במחשב ובטלוויזיה (שווה יותר!). אחרי שבטלוויזיה ראינו "החברים של נאור", והיה שם הרבה חומוס, ניר החליט שמתחשק לו לאכול חומוס. אז פתחתי את ההצעה לכולם, ומסתבר שהרבה רצו. אז הגשתי חומוס וטחינה תוצרת בית, וכולם פשוט התנפלו על זה כמו קניבלים רעבים לבשר XD.

אחרי שכולם הלכו, אני וויקה סידרנו והלכנו לישון, לקראת יום שבת. (וכן, אמרנו שוב לילה טוב :)


ביום שבת קמנו מוקדם כי תכננו אני, ויקה, אלעד ועמית ללכת לשוק. בדרך לשם נהג המונית רימה אותנו ולקח 4 ₪ יותר ממה שהוא היה צריך! כשהגענו ויקה הלכה לראות דברים של בנות, ואנחנו ראינו דברים של בנים (חה XD). ויקה מצאה כמה דברים יפים, ולמרות שזה עלה בקושי 2 שקל, היא התעקשה שאני לא אקנה לה והיא תחזיר לי מקסימום אחר כך. חבל, היא יכלה לחזור חתיכה יותר ממה שהיא ^^. אחרי שנהיינו קצת עייפים ורעבים, נכנסו לקניון הצמוד לשוק, וקנינו עם עמית חומוס סעיד עם צ'יפס. יאמי יאמי בהחלט.

חזרנו הביתה בצהריים, והתכוונו קצת לנמנם... ואז אבא שלי התקשר והזמין אותנו לבאולינג. אז אחרי ארוחת הצהריים הלכנו לשחק עם בני הדודים הקטנים (והחמודים) שלי. ויקה השתפרה המון תוך כדי משחק, בעיקר בזכות זה שאבא שלי עזר לה (יותר נכון, עזר לכולם חוץ ממני!). בסוף למרות שהייתי קרוב לנצח, היא ניצחה אותי עם 89 נקודות, 3 יותר ממני, והגיעה מקום רביעי. אני עוד אנצח בפעם הבאה!

אחר כך אבא שלי הזמין אותנו לגלידה, והכיר את ויקה יותר טוב, ואחר כך החזיר אותנו הביתה. הצלחנו לנמנם ואחר כך לאכול ארוחת ערב. בלילה, ראינו ביחד את הסרט "המימזי האחרון", שמומלץ לכולם לראות :).


ביום ראשון ויקה נסעה הביתה והגיעה בשלום :)


ולמרות שזה לא היה בתאריך, אני מחשיב את זה כחגיגת החודשיים שלנו (שרשמית חלה מחר).

אז אני רק רוצה להקדיש לך שיר.

אני מאמינה שההבטחה שלך

חזקה מכדי להעניק לי אומץ

תמיד מרגישה את הזמן היקר כשרואה אותך


עמדתי בפינה ההיא

הרגשתי את הרוחות שנועדו למחר

את אורות העיר שהיו כמו אבק כוכבים

שעוטף את שני האנשים יחדיו

אבל לכל אחד מהם אור שונה

צחוקך הוא הבהיר ביותר בשבילי


אתה כמו כוכב נופל

כמו ציפור בודדה

אנחנו יכולים ללכת דרך אפלת הלילה

בשברים של כל אבן

הזמנים שבהם נראה כאילו זה עומד לעוף הרחק

אל תשכח שאתה לא לבד


ייחודיות

אפילו כשאני חושבת על זה, אין לזה משמעות

בגלל שלא משנה מתי, אתה תמיד עצמך

אפילו אם כיסייך ריקים

הדבר הכי חשוב נמצא אצלך בחזה


חלום הוא כמו כוכב נופל

כמו קשת כשהגשם נפסק

הוא מביא אור לתוך ליבי

דברים שימשיכו להטריד אותי

תמיד ייפתרו עם תשובה אחת

אני לא אשקר


אני תוהה מה נכון

אני תוהה מה לא נכון

בזמנים האלה, הרם את ידייך לשמיים

הרם את שתי ידייך גבוה לשמיים

גבוה יותר ויותר, בתקווה, שתוכל לתפוס אותו

את עתידך האינסופי


זמן הוא כמו כוכב נופל

הוא זורח לזמן ארוך

הוא יבוא שוב, חזק, שוב

היום, שלא יבוא פעמיים

אני לא אכנע

http://www.youtube.com/watch?v=BjKytL4S9Ao

ורק לומר סליחה, על כל מה שיש לומר.


סליחה.

3>

Double-E

נכתב על ידי Dodly , 22/7/2008 13:35  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עידיתוש ב-28/7/2008 23:21
 



סיפור ללא שם


פרק 2- הרכבת
"מהר! אנחנו נפספס את הרכבת!"
נועה עדיין הייתה עסוקה מול המראה בלטפח את עצמה.
"חכי שנייה ג'ני, את יודעת שלא קל לשמור על שיער גלי מסודר!" אמרה נועה
למרות שכל חברותיה אמרו לה שוב ושוב שהשיער שלה יפה גם ככה והיא לא צריכה לטפח אותו, נועה הייתה שקועה עמוק בתוך התדמית שהיא בנתה בינה לבין עצמה במהלך השנים. כאילו שהמראה על הקיר שיקפה את הדמיון שלה ולא את המציאות.
"הנה, לקח לי סך הכל 5 דקות, מה הלחץ?" אמרה נועה לאחר שיצאה מהשירותים.
ג'ני הביטה עליה במבט חצי כועס, חצי מאוכזב. "לא יודעת איך השעון שלך עובד" אמרה. "אבל רבע שעה זה לא 5 דקות."
"מה הבעיה? הרכבת עדיין בתחנה" אמרה נועה.
"לא, זאת לא הרכבת שלנו. הרכבת שלנו נסעה כבר לפני 10 דקות." תיקנה אותה ג'ני.
ומתי הרכבת הבאה?"
"רק עוד 40 דקות!"
"אז אממ... זה נותן לנו זמן לדבר" אמרה נועה בחיוך. "הרבה זמן לא יצא לנו סתם לשבת ולדבר"
לג'ני קצת נמאס שנועה מצליחה למצוא את חצי הכוס המלאה גם כשהיא ריקה. מצד שני, זה גם מה שהיא אהבה בה.
"טוב... אני מניחה שאת צודקת. גם ככה הטיסה רק בעוד 5 שעות." אמרה ג'ני.
"אז... מה שלום סמדר הקטנה?" שאלה נועה
"היא בסדר גמור" אמרה ג'ני, וחייכה מהמחשבה עליה. "אה כן! בדיוק אתמול היא אמרה את המילה הראשונה שלה!"
"באמת?? מה היא אמרה?"
"את תצחקי כשתשמעי" אמרה ג'ני.
"נו נו, ספרי לי" הפצירה בה נועה.
"ש... ש... שלום!" אמרה ג'ני וניסתה לחקות את הטון הצעיר של אחותה הקטנה.
שתיהן צחקו בקול רם.
"אז אני רואה שהטעם בגברים עובר במשפחה, הא?" אמרה נועה וצחקקה.
"אם ככה אז יהיה לה טעם טוב" השיבה ג'ני. "כל עוד היא תזכור ששלום שלי ורק שלי."
"אל תדאגי, עד שהיא תהיה בגילך היא לא תרצה זקן כמוהו" צחקה נועה.
"אני בסך הכל בת 24! אני לא זקנה!"
"אבל כשהיא תהיה בת 24, את כבר תהיי בת 45" אמרה נועה. "אבל אל תדאגי, תמיד תישארי חתיכה" אמרה, וקרצה לה.
"חתיכה... בטח" אמרה ג'ני.
ג'ני, כאמור, לא הייתה בעלת הרבה ביטחון. היו לה עיניים ירוקות, פנים חלקות, שיער חלק וקצת מקורזל בגוון חום-בהיר שהגיע לה בערך עד חצי מהגב שאותו נהגה לאסוף בדרך כלל עם קוקו כלפי מעלה. היא החליטה שיום אחד היא תעשה תספורת קצרה, כי לדעתה שיער ארוך דורש טיפוח וחפיפה, וזה מבזבז הרבה זמן ומים. אף על פי שהיו לה כמה ק"ג להוריד, בנות קנאו בגזרה שלה. בנים שהתחילו איתה, תמיד אמרו שיש לה חיוך של מלאך. היה לה חזה בינוני, שאותו היא אהבה להסתיר, כדי שבנים לא יסתכלו עליו. בכללי היא לא אהבה בגדים חושפניים מדי, אלא אם היא ידעה שהיא הולכת לפגוש את שלום באותו יום.
"בטח חתיכה! וכולם יסכימו איתי!" אמרה נועה.
"גם את נראית לא רע בעצמך" אמרה ג'ני.
"אני? לא... יש לי עוד על מה לעבוד בכל מקרה."
"תתחילי בכך שתעזבי את השיער שלך לנפשו! הוא רוצה לחיות באופן טבעי, ולא עם תכשירים!"
"את מצחיקה. בלי הקרמים שלי הוא היה נראה כמו דשא שלא כיסחו."
"אז תכסחי אותו" אמרה ג'ני וצחקה.
"חה חה" אמרה נועה ברוגז, אבל לא יכלה שלא לחייך מהבדיחה.
"אה! סוף סוף הרכבת הגיעה!" אמרה ג'ני. "עכשיו אני מוודאת שקודם כל את נכנסת!"
"שנייה רגע, אני צריכה לשירותים..." אמרה נועה והעמידה פנים שהיא הולכת.
"שלא תעזי!" אמרה ג'ני, תפסה לנועה את היד ולקחה אותה פנימה.

אז... מה דעתכם? :)

Double-E
נכתב על ידי Dodly , 20/7/2008 15:58   בקטגוריות סיפורים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Dodly ב-23/7/2008 22:28
 



לדף הבא
דפים:  

12,814

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDodly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dodly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)