כמה זכרונות,תמונות שרצות לי בראש כמו סרט,מילים יפות שנאמרו נשארו רק בגדר זכרון
אמת ולא שקרים,תמימות,שמחה,אושר,הנאה,אהבה,חיוכים,חיבוקים,נשיקות,געגועים,יופי
היה לי טוב.
אני לא מאמינה שהייתי כזאת מטומטמת וננתי לזה לחמוק לי ככה מבין האצבעות
כזאת מפגרת שלא הבנתי מה השגתי ומה אחרים היו נותנים כדי להיות במצב שהייתי
הייתי נותנת הכל בשביל לחזור לקיץ שעבר.
הייתי משנה מה שעשיתי
ואולי כל החרא שעברתי השנה-לא היה נברא מעולם.
כל המשקל,הדכאונות,הטעויות,הדם,הדמעות,האוכל,המשחקים,השתייה,המשפחה,הלימודים
הכל היה נמחק.והייתי אולי..מאושרת
אנשים לא יודעים להעריך את האושר גם כשהוא נמצא שם
ורק כשהם מאבדים את זה הם מבינים שזה היה שם תמיד..החיפושים המתמידים אחרי האושר גרמו לי להיות עיוורת,
להתעלם ולא להבין שזה היה שם-כל הקיץ.
ואני פשוט נתתי לזה ללכת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
