היי[:
הבעיה עם התגובות הסתדרה באורח פלא!
אני מקווה שהיא לא תחזור ..חח.
וכעת, לפרק.
אחר כך היא הראתה לי תמונות שלה עם עמית, שגם לו לא היה חסר יופי ומסתבר
שהוא חבר טוב של עמרי הזה.
לא שאכפת לי מעמרי, כן?
פרק 3.
"את יודעת? עוד לא קניתי דברים לבצפר." אמרה הילה כבדרך אגב.
"האמת שגם אני לא, כי רק עברתי לפה ולא היה זמן. אני אקנה היום בערב, ככה גם האחים שלי." אמרתי באותו טון של הילה.
"יואו!" היא אמרה בהתלהבות. "אולי נלך ביחד?זה יהיה מגניב!" היא המשיכה להתלהב ואני רק צחקתי ואמרתי "יאללה, בכיף."
"אז נלך היום לקניון בשמונה בערך ונקנה את הדברים. אני צריכה לקנות הכל – תיק, קלמר, עטים, יומן וכאלה.. רק ספרים יש לי כי אמא שלי הזמינה." אמרתי בחיוך.
"גם אני צריכה לקנות הכל, אז יהיה כיף." הילה חייכה ושיחקה עם שיערה הבלונדיני.
אחרי כמה דקות הילה הייתה צריכה ללכת לעשות בייביסיטר, אז אני עליתי הביתה מאושרת מהרגיל. כבר הכרתי מישהי חדשה, שתהיה איתי בכיתה, וגרה בבניין שמולי- במרפסת שמולי!
"איפה היית אחות קטנה?" שאל גיא שהיה עסוק באותו זמן בחיפוש נואש אחרי איזה דיסק.
"סתם, פגשתי מישהי שבמרפסת ממולי." אמרתי בחיוך רחב והתיישבתי על מיטתו.
"אה, באמת? כיף לך." הוא הפסיק בחיפושיו והתיישב מולי על הפוף.
"כן, היא גם איתי בכיתה, והיום נלך ביחד לקנות את הדברים לבצפר." ציינתי וקמתי ממיטתו הגדולה.
"ככה את הולכת?" הוא שאל בפליאה מדומה.
"אה. צודק. שכחתי משהו." אמרתי לו וזרקתי עליו כרית גדולה שהייתה על המיטה שלו.
"ככה את?!" הוא צחק והתחילה מלחמת כריות, שתוך דקה גם מאיה הצטרפה אליה.
המלחמה הסתיימה כשאמא נכנסה לחדר וכולנו התפקענו מצחוק.
אחרי שעה בערך, הלכתי למרפסת שלי. כבר הספקתי לאהוב אותה.
המשכתי לקרוא ספר, והסתכלתי על הרחוב למטה ועל האנשים העוברים שם.
ואז ראיתי אותו. את אותו ילד. נו, עמרי רוטמן לפי דבריה של הילה.
הספר שהחזקתי נפל מידי ועשה רעש, ומכיוון שהייתי קומה שנייה, הוא שמע את הרעש והביט למעלה למרפסת שלי. ברגע שראה אותי, חיוך יפה ואמיתי (אל תשאלו אותי איך אני יודעת שהחיוך אמיתי- פשוט תחושת בטן) התפשט על פניו, וכל שנותר לי לעשות הוא לחייך אליו בחזרה. הוא המשיך בדרכו, עם תיק הספורט שלו, ואני ליוויתי אותו בעיני עד שנעלם מטווח הראייה שלי..
- - - - - - - - - - - - -
הגיע הערב, נפתחו החנויות של הקניון מיד במוצ"ש. הלכתי עם הילה למתחם הגדול של הדברים לבית הספר שהיה בקניון, וקבעתי עם אמא שתבוא עם גיא ומאיה ותשלם אחר כך.
"טוב, קודם כל- תיק." הכריזה הילה והלכנו לאיפה שהתיקים.
"טוב, לא מתחשק לי תיק של בילבונג וכל אלה."אמרתי לאחר שראיתי את התיקים שהיו שם.
"כן, גם לי לא." הסכימה הילה ובסוף קניתי תיק וורוד בייבי ולבן של נייק, והילה קנתה תיק דומה בתכלת ולבן.
אחר כך קניתי יומן, כי נזכרתי שקשקושים ביומן יכולים למנוע את השעמום של השיעורים למיניהם. קניתי עוד קלמר תואם לתיק ומלא עטים וכל מיני קשקושים, ולבסוף הבאתי את כל השקיות לאמא, והילה התקשרה לאמא שלה שתבוא לשלם עם כרטיס אשראי.
"יואו, אני מותשת." אמרתי להילה בחיוך ושתיתי מבקבוק הנסטי שזה עתה קנינו. הילה שתתה גם ואמרה-
"שאלה יהיו הצרות שלנו. אנחנו מותשות מרוב שופינג.." ואז היא צחקה.
"שופינג של בצפר." דאגתי לציין ובכך החזרתי את עצמי למציאות שלפיה מחר מתחילים ללמוד בבצפר.
"אל תדאגי, יהיה לך ממש כיף. אני אכיר לך את כולם." היא חייכה וחיבקה אותי, ואני חיבקתי חזרה.
"את יודעת, ראיתי היום את עמרי." סיפרתי לה ונשענתי על אחד הכיסאות.
"חחח, הוא רודף אותך לכל מקום שאת הולכת." היא צחקה.
"סתם קראתי ספר וראיתי אותו מהמרפסת. ואז נפל לי הספר על הרצפה, והוא ראה אותי.." אמרתי בחיוך.
"טוב, הוא גר 5 דקות ממך בערך. " היא דאגה לציין. אחרי שעה בערך חזרנו הביתה.
נפרדתי מהילה, סידרתי תיק למחר ומאיה התלהבה מהדברים שקנתה ועשתה לי תצוגה של דברים לבצפר. מרתק . גם גיא חשב שזה רעיון די דבילי, לכן הוא הצטרף לתצוגה בתור קהל כדי להזכיר את זה למאיה בכל פעם שהיא תעצבן אותו.
"טוב, עכשיו אני הולכת לישון!" הכרזתי וסילקתי את גיא מהמיטה שלי, ושניהם הלכו אחרי כמה דקות. כיביתי את האור, ושקעתי בשינה עמוקה , ספק פוחדת וספק מחכה למחר.
- - - - - - - - - - - - -
"בוקר טוב ישנונית!" אמר גיא ושפך לי מים על הראש. כן, שפך לי מים על הראש!
"אההה גיא!" צעקתי עליו והוא ברח. אני לא מאמינה כמה הבנאדם הזה אוהב להתעלל בי!
למה אי אפשר להעיר אותי בצורה נורמלית? הוא חייב לשפוך לי חצי דלי מים על הראש?!
"גייייאאאא!!" שמעתי את מאיה צורחת וגיחכתי כשהבנתי שהוא שפך מים גם עליה.
"בואי מאיה!" קראתי לה והסתגרנו במקלחת של החדר של גיא , ממלאות את דלי המים עד הסוף ומחכות שגיא יכנס. אחרי 2 דקות גיא נכנס, שיערו החום פרוע. הוא לא הבחין שעמדנו מאחוריו, אולי כי הוא לא היה מול המראה ולא ראה.
"שלוש, ארבע, ו-!" צעקתי והפכנו לו את הדלי המלא על הראש.
"יואו אתן מתות!" הוא צעק וצחק באותו הזמן, ואני נכנסתי לחדרי, נעלתי את עצמי שם ונשמתי לרווחה, בעודי צוחקת קצת. גם מאיה נכנסה ונעלה את החדר שלה, לפי הרעש.
הצחיקה אותי המחשבה שהשארנו את גיא רטוב כולו, ודי בהלם במקלחת, ועכשיו הוא גם לא יכול להתנקם בנו כי נעלנו את הדלתות של החדרים.
נכנסתי למקלחת בחדרי, שהייתה נקייה, יבשה ומסודרת, בשונה מהמקלחת בחדר של גיא כרגע. פיזרתי את שיערי, פשטתי את הפיג'מה ונתתי למים החמים שזרמו להרגיע אותי.
נזכרתי, שקבעתי עם הילה ברבע לשמונה מתחת לבניין שלי וחייכתי לעצמי.
קיוויתי שאני אתחבר עם כולם בקלות, ואצא מהביישנות שאפפה אותי בבית הספר הקודם.
הרי לא סתם עשיתי לעצמי מייקאובר בקיץ הזה, נכון?
יצאתי מהמקלחת עטופה בחלוק רך בצבע וורוד בהיר, צחצחתי שיניים וכאלה, ואז וחיפשתי לעצמי בגדים בארון.
בסוף, לאחר התלבטות ,לבשתי מכנס ג'ינס קצר עם רקמה של פרח בצבע צהוב בננה בצד וגופיית סבא לבנה, נעלתי כפכפים לבנות אופנתיות, פיזרתי את שיערי שכבר התחיל להתייבש, שמתי עיפרון שחור וקצת מסקרה והוספתי ליפגלוס עדין. הזלפתי על עצמי מעט בושם, הלכתי למטבח לאכול קורנפלקס ואחר כך לקחתי את התיק ויצאתי.
בדיוק שירדתי למטה, ראיתי את הילה מגיעה. היא הייתה ממש יפה, תלתליה הבלונדינים היו מסודרים והיא לבשה גופייה אדומה וג'ינס קצר שחור.
"היי.. " אמרתי בחיוך.
"היי, מישהי יפה היום." היא צחקה והתחלנו ללכת לבית הספר, שהיה כמה דקות מבית שלנו. בדרך, ראינו ילד עם שיער שטני ועיניים בצבע חום דבש, זה היה עמית.
"עמיתי!" הילה התנפלה עליו עם חיבוק ונשיקה.
"זאת טל, תכיר." היא אמרה וחייכה חיוך רחב, הוא התקרב אלי לתת לי נשיקה על הלחי אז שיתפתי פעולה, ואחרי זה המשכנו ללכת- ומסתבר שהוא טיפוס נחמד למדי.
"גם את ב- י'2?" הוא שאל אותי.
"כן." חייכתי.
"וואו, איזו כיתה שווה זו הולכת להיות.." צחקה הילה, ובדיוק עמית פתח את השער של בית הספר. היו מלא משטחי דשא בסביבה, והכל היה די מטופח יחסית לבית ספר.
עברנו במסדרונות, הילה, אני ועמית הזמנו לוקרים ואחר כך הלכנו לכיתה י'2.
- - - - - - - - - - - - - -
עמרי ישב בכיתה עם ליאור, אחד החברים הכי טובים שלו, וחיכה לעמית שיגיע.
קצת לפני שמונה עמית נכנס, ועמרי שמח כשראה אותו ומיד הלך אליו.
"היי אחי.." הוא אמר לו ונתן לו כיף, הם המשיכו לדבר והתיישבו על אחד השולחנות.
עמרי היה עם הפנים לדלת של הכיתה, ולפתע הוא ראה את הילדה הזאת.
זאת מהספורטק, וזאת מהמרפסת.. היה בה משהו מסתורי שסיקרן אותו, הוא רצה להכיר אותה.
"מה נסגר איתך?" אמר עמית, כשעמרי לא הקשיב כלל לדבריו והסתכל על אותה נערה.
"אתה... רואה את הילדה הזאת?" הוא שאל אותו.
"אה, זאת טל. הכרתי אותה היום.. היא חברה של הילה." אמר עמית בחיוך ולא הבין כל כך מה קורה לחבר הכי טוב שלו, שתמיד התייחס באדישות לבנות , שזה שהן מעריצות אותו- היה בשבילו כבר מובן מאליו. ההתעניינות המיוחדת בטל הייתה יוצאת דופן.
- - - - - - - - -
"היי.." אמר לי בביטחון אותו נער שפגשתי פעמיים עד עכשיו ולא דיברתי איתו, עמרי.
"היי, אני טל." אמרתי בחיוך.
"עמרי." היא אמר והצביע על עצמו.
"בא לך לצאת קצת החוצ...." הוא שאל והצלצול קטע את דבריו.
"בהפסקה." חייכתי אליו והלכתי למקומי ליד הילה, הרגשתי שהוא עוד מתבונן בי.
"וואו, רק באת כבר את ככה עם עמרי?" הילה לחשה לי כשהמורה נכנסה.
המורה אמרה ששמה אלמוג, והיא נראתה די נחמדה בסך הכל.
שיחקתי עם השלט שעליו היה כתוב 'טל נווה'- מן הסתם השם שלי כדי שמורות יזהו אותי.
"עמרי רוטמן ועמית לוי. די לפטפט!" אלמוג צעקה.
חייכתי להילה, ואלמוג המשיכה לדבר על יום כיף בים שיהיה לנו שבוע הבא לגיבוש השכבה החדשה, שכבת י'.
"אוקיי, הערתי לכם פעם אחת. עמרי! תחליף מקום עם... הילה. עכשיו! תשב ליד טל נווה." היא אמרה בכעס, ועמרי רק חייך חיוך מסופק . בהליכה שמשקפת את הביטחון העצמי הגבוה שלו, הוא הגיע למקום של הילה והתיישב שם, בזמן שהילה עברה ליד עמית.
עמרי הניח את התיק שלו לידי וחייך חיוך יפה. "שוב אנחנו נפגשים.." הוא אמר בשקט.
המשכתי להקשיב לאלמוג, ושמתי לב שעמרי מסתכל עלי, בוחן אותי.
הוא הוציא את המחברת שלו וכתב שם משהו , ואחר כך העביר אותה אלי, מחכה לתגובתי.
המשך בקרוב 
שאנל [:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Chanel. [:
