מאז שזה קרה.
ואני עדיין לא מצליחה לשכוח אותו. פשוט לא מצליחה.
הוא בחלומות שלי, הוא בפנטזיות שלי, הוא במחשבות שלי, הוא בכל תא בגוף שלי.
וזה לא תלוי בי. אני מנסה, באמת שאני מנסה... אבל זה חוזר אליי.
הערב הזה.
חושך...
חיבוק, נשיקה, מילה טובה.
לעמוד מחובקים ואז להתרומם טיפה כדי להגיע לשפתיים שלו.
היה לי כיף.
הרגשתי שזה היה עם רגש, אבל אני כמו טיפשה... אופטימית מידי.
הייתי עוד אחת מהסטוצים שלו.
היינו ידידים טובים, דיברנו הרבה... כניראה נבהל כשידע מה אני מרגישה אליו.
עכשיו הודעה הוא בקושי שולח.
אני כל כך מתגעגעת אליו. כל כך. בכל המובנים.
יספיק לי אפילו לראות את החיוך שלו שוב, לצחוק מכל מילה שהוא מוציא מהפה. כמו שהיה.
עכשיו הוא פנוי,
ניפרד מחברה שלו - כמו שהוא תמיד עושה... פשוט זורק עוד זונה שלו.
ואני לא רוצה להשלות את עצמי, כי בינינו כבר לא יקרה כלום.
"אני צריך לעשות סדר בראש, להבין מה אני מרגיש אליך."
בולשיט.
שבוע אחרי היתה לו כבר זונה אחרת.
אני שונאת אותו,
ובאותו זמן... כל כך אוהבת. והוא כל כך חסר לי... יותר מתמיד.
באמת שלא הייתי מאמינה שזה יקרה לי. כל אלה שהרגשתי אליהם משהו, פגעו בי וזה עבר לי אחרי שבוע.
והוא... פגע בי לפני חודשיים. שיצא לי מהראש כבר.
What i gonna do?
(U)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
